א
ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה (בראשית כג ב). פירש רש"י (ד"ה לספד) למה נסמכה מיתת שרה לעקדה, לפי שעל ידי בשורת העקדה פרחה נשמתה ומתה, עד כאן. ותמהו האיך שייך קושיא זו דוקא לכאן, ויותר היה ראוי' לפרש כן על ותמת שרה. והנ"ל דרש"י כיון לתרץ קושיא אחרת בפרשה הנ"ל, על פי מ"ש הרי"ף בחדושי אגדות במסכת (מו"ק דף כ"ח:) בפסוק (ויקרא י ו) ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה וגו', דפטירת הצדיק שמחה היא לו, רק על אותן הגורמים המיתה, עליהם חל לבכות על העדר הצדיק והעובד ה' בעונם, נמצא שאסור לבכות על הצדיק כי שמחה היא לצדיק, רק מי שהוא מהגורמים מותר לבכות. והנה איתא בזוהר (ח"א י"א ע"ב) דעל ידי שלא הקריב אברהם פר אחד וכו' ולא יהיב למסכנא, נצמח העקדה ומתה שרה. ועל פי זה מבואר דקשה לרש"י הא אברהם ידע בנפשיה שאינו גורם, כמו שאמרו רז"ל (ברכות דף ס"א:) ידע אינש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לא, ואם כן היה אסור לו הבכי וההספד, על כן פירש למה נסמכה מיתת שרה לעקדה וכו', וכיון שעל ידי העקדה מתה, ממילא הוי הוא הגורם, ושפיר בכה והספיד, והבן.
הסבר על זכויות יוצרים
ישמח משה
רשיון: Public Domain
מקור: www.sefaria.org
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.