יסוד ושורש העבודה, יב; שער המפקד ו׳

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

יא

יב

יג

יד

טו

טז

יז

יח

יט

כ

הבקר אור והאנשים ישלחו את ידם להדר בקיום המצוה של מתנות לאביונים קודם התפילה בכדי שיוכל האביון להכין צרכי הסעודה. וקודם שישלח המתנות לאביונים יאמר בשמחה עצומה לשם יחוד כו' הריני מוכן לקיים מ"ע שכתוב בתורתינו הקדושה שציוני יוצרי ובוראי ב"ה וב"ש של נתון תתן ושל פתוח תפתח וגם מ"ע של קבלה ומשלוח מנות לאביונים ע"כ. ויזהר האדם מאד ומאד שלא יבא ח"ו שום ביוש ובזיון דהיינו שלא יתן לו השליח בפני רבים ויתבייש ומוטל על האדם להזהיר השליח בזה. וגם יראה האדם שגם אשתו ובניו הקטנים יקיימו מתנות לאביונים שמ"ע זו הוא חיוב על כל איש ואשה ולחנך בניו הקטנים כמו בשאר כל המצות ומה נכבד היום הזה והוא העולה על כל שאר ימות השנה במצות הצדקה כי ביום הזה עושה אדם במצות הצדקה תקונים נפלאים. לכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת ידו וכל הפושט יד לטול אף שיודעין בו שאינו צריך לטול צדקה נותנים כי במדה זו של ותרנות ביום זה עושה תקונים גדולים. והמעיין בכתבי האריז"ל יראה פעולות בוטחות בה' ועושים חסד וצדקה ביום הזה בודאי יעורר נדבת לבו הטהור לזה. הנה דרז"ל בגמרא הקדושה מגילה דף ט"ו ע"ב ע"פ ליהודים היתה אורה וגו' אורה זו תורה. עכ"ל. מזה יראה חיוב גדול ביום הזה על כל יודע ספר שילמוד תורתינו הקדושה ולשמוח בלמודה ולתת הודאה עצומה בפיו ובמחשבתו ליוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש. ואח"כ ילך להשלים לביתו לאכול סעודת מצוה של קבלה ואף שעיקר הסעודה עושין לעת ערב כנהוג עכ"ז יכוין ג"כ בסעודה זו של שחרית לצאת בה ידי חובתו ויאמר לשם יחוד כו' ואח"כ ישב לאכול בשמחה עצומה לש"ש בכונה הנ"ל. אח"כ יזרז א"ע לקיים ג"כ מ"ע של קבלה ומשלוח מנות איש לרעהו וקודם השילוח מנות יאמר ג"כ לשם יחוד כו' לקיים מ"ע ול"ת כנ"ל. ויזהר שלא ירבה בשתיה בתוך הסעודה כדי שיוכל לברך ברכת המזון שהיא מצות עשה דאורייתא בכוונה עצומה ודי בהערה זאת: