דרישה, חושן משפט ש״צ:ה׳

א

הכלב והגדי כו' עד ואם דלגו ממטה למעלה פטור לגמרי שם דף כ"א [עב"ח שמביא לשון הגמרא] מבואר מזה שהקושיא היתה אמ"ש מלמעלה למטה חייבין והא אנן פטורין תנינא. ומשני דאיפוך מיפך ר"ל הא דתניא בין מלמעלה בין מלמטה פטורין היינו כשקפצו שלא כדרכן אבל קפצו כדרכן אז חייב כי קפצו מלמטה למעלה ופריך א"ה (דמעיקרא ניחא ליה פטורין דס"ד פטורין לגמרי קאמר מלמעלה למטה כמו מלמטה למעלה דלאו אורחיה למקפץ כלל [אבל] כיון דמוקי לה בדאפיך מיפך דאינו אלא משונה בעלמא אמאי פטורין כ"כ התוספות סוף דף כ"א)(כלומר ואפ"ה קשיא ועמ"ש עוד מזה בסמוך) אמאי פטור ומשני פטור מנ"ש וחייבים בח"נ והיינו כדברי הרא"ש ורבינו ואע"פ שבברייתא כללינהו יחד ותני בין ממטה למעלה בין מלמעלה למטה פטורים ס"ל דלאו שווין הן אלא בלמעלה למטה חייב ח"נ וכדפריש לה הגמרא הנ"ל ובמטה למעלה פטורין לגמרי וס"ל דלא הוצרך הברייתא לפרשו כיון דאונס הוא ואפילו דלגו כדרכן פטור אפי' מחצי נזק כ"ש שלא כדרכן דאיירי מיניה הברייתא הו שטת הרא"ש ורבינו והיה גירסתו בגמרא כנ"ל אבל הרי"ף והרמב"ם צ"ל שהיה להן גירסא אחרת וז"ל הרי"ף שם ת"ר הכלב והגדי שקפצו מראש הגג מלמעלה למטה ושברו כלים חייבים ממטה למעלה פטורים מנ"ש וחייבין בח"נ ודוקא בדאפיך מיפך כלבא בסקירא וגדיא בסריכא אבל כלבא בסריכא וגדיא בסקירא בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבין בנ"ש עכ"ל וכדברי הרי"ף הן דברי הרמב"ם בפ"ב דנ"מ דבלמעלה למטה חייבין נ"ש אפי' שלא כדרכן ובמטה למעלה יש חילוק דשלא כדרכן חייב ח"נ וכדרכן חייבים נ"ש ג"כ וכתב המ"מ שם על דברי הרמב"ם ז"ל הכלב והגדי כו' משנה וגמרא שם וחילק דבין מלמטה למעלה ומלמעלה למטה הוא כפי גירסת ההלכות עכ"ל מוכח ג"כ מלשונו דהיה לו להרי"ף והרמב"ם גי' אחרת בדין זה בגמרא. ונראה שהם גרסו והתניא הכלב והגדי שדלגו בין מלמעלה למטה בין איפכא חייבים ואיך תניא בברייתא קמייתא ממטה למעלה פטורין ומשני ר"פ דאיפך מיפך פי' ברייתא קמייתא דתני ממטה למעלה פטורין היינו כשהפכו דרכם דזה נסקר וזה נסרך ופריך א"ה (כלומר אפ"ה) אמאי פטורין לגמרי במטה למעלה. ומשני פטורין מנ"ש וחייבין בח"נ ולפ"ז הא דתניא שם מלמעלה למטה חייבין נ"ש אפילו שלא כדרכן וברייתא שנייה דתניא בין מלמעלה למטה בין ממטה למעלה חייבין ר"ל חייב נ"ש דכיון שהוא כדרכן חייב אפי' במטה למעלה והיינו כדברי הרי"ף והרמב"ם הנ"ל ודוק. וניחא טפי לפי גירסת הרמב"ם ז"ל ר"ל חייבים דקתני בברייתא השנייה קאי על בין מלמעלה למטה ובין ממטה למעלה בשוה משא"כ לגירסת הרא"ש ורבי' דגרסי בשניהן פטורין ולא יהיה פירושן בשוה וכמ"ש לעיל ודו"ק. ואכתי צ"ע למה [תפס] הרא"ש ורבינו על הרי"ף במ"ש ממטה למעלה משלם ח"נ ולא תמה בעדיפא מיניה במ"ש בכדרכה משלם נ"ש במטה למעלה דהא גם בזה פטר הרא"ש לגמרי דמיחשב ליה אונס. וגם ק' שרבינו איירי בבבא זו בשקפץ בכדרכו וכתב בשם הרי"ף דממטה למעלה חייב ח"נ וז"א שהרי"ף כתב דבכדרכה אפי' ממטה למעלה חייב נ"ש. ע"כ נראה כמ"ש בעל ש"ג סוף דף י"ב דמשמע מדבריו שם דהרא"ש ורבינו לא היה בידיהן הגי' בספרי הרי"ף כמו שהוא לפנינו וכנ"ל אלא כך היה הגי' לפניהם ת"ר הכלב והגדי שקפצו כו' מלמעלה למטה כו' חייבין ממטה למעלה פטורין מנ"ש וחייבין בח"נ ואם איפך מיפך כלבא בסקירה וגדיא בסריכא בין מלמעלה למטה בין ממטה למעלה חייבין בח"נ ע"כ. ואפשר שהגיה כן בדברי הרי"ף ע"פ הברייתא השנייה דקתני בשניהן פטורין כי לא עלה על דעתו שיהיה להרי"ף גירסא אחרת ולגרוס בשניהן חייבין אלא ס"ל דגם גירסתו היה בשניהן פטורין ואיירי בדאיפך מיפך ופטורין מנ"ש קאמר אבל חייבין בח"נ וכדאוקימתא בגמרא וכאשר פירשוהו הרא"ש ורבינו אלא שהרא"ש ורבינו ס"ל דמ"ש הגמרא דפטורין ר"ל מנ"ש ולא מח"נ לא קאי כ"א אמלמעלה למטה והרי"ף ס"ל דקאי גם אמטה למעלה. וברייתא קמייתא איירי בכדרכן ואפ"ה קתני דבמטה למעלה פטורין [ויתורץ עם] זה קושיות הב"י דבסמוך וכמ"ש ודו"ק: