דרישה, חושן משפט שנ״ו:ד׳

א

כך כתב רב אלפס והרמב"ם אבל ר"י כתב דאף בגנב מפורסם כו' בב"ק דף קט"ו איתמר גנב ומכר ואח"כ ניכר הגנב רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון ר"י משמיה דר' חנינא אמר הדין עם השני אמר ר"פ דכ"ע גלימא למריה הדר וכשעשו בו תקנת השוק קמיפלגי דרב משמיה דר"ח אמר הדין עם הראשון דינו דלוקח דלישקל זוזי מגנב ולא עשו בו תקנת השוק תו גרסינן אמר רבא אם גנב מפורסם הוא לא עשו בו ת"ה איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו לא עשו בו ת"ה מ"ט כו' משכנת' שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה מאה במאה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק והלכתא עשו בו תקנת השוק זביני שוה בשוה עשו בו תקנת השוק שוה מאתן במאה רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק רבא אמר עשו כו' והלכת' בכולהו עשו בו ת"ח לבר מגנב ופרע בחובו ובהקיפו עכ"ל הגמ' וכתב הרא"ש ע"ז ז"ל וכתבו התוס' מדהוצרך להוציא פרע בחובו ופרע בהקיפו אע"ג דליכא בהו פלוגתא מכלל דבכל אינך עשו בו ת"ה אפי' בגנב מפורסם עכ"ל וז"ל ב"י יש לתמוה על רבי' וה"מ למה כתבו שהרי"ף פסק כהרמב"ם כיון שאפשר לפרש בו שסובר כדברי התוס' שהרי לא כתב אלא העתיק ל' הגמ' ואפשר שטעמו דכיון דהרמב"ם כתב כן ותלמיד תלמידו של הרי"ף הוה אית לן למימר דלא פליג עליה ומ"מ אין פי' זה שכתב הרא"ש בשם התו' מוכרח ואדרבה פשטי' דשמעתא לא משמע הכי וכ"כ בתו' שלנו שכתבו והלכת' בכולהו עשו תקנת השוק נ"ל דלא קאי אלא אהני דפליגי בהו אמוראי אבל אמילתא דרבא דגנב מפורסם דלא פליג עליה שום אמורא לא קאי עכ"ל ומה שהוכיח הרא"ש מדהוצרך להוציא פרע בחובו כו' אע"ג דליכא בהו פלוגתא אינו ענין להא דגנב מפורסם מימרא בפני עצמה היא וההיא דגנב ופרע כו' תחילת הענין הוא שמתחיל איתמר גנב ופרע כו' לא עשו בו ת"ה ומסיק בכולהו עשו תק"ה ואי לא היה מסיים בה לבד מגנב ופרע בחובו הו"א דעלייהו נמי קאי עכ"ל ולעד"נ דשפיר דייק הרא"ש מדקאמר בגמ' והלכתא בכולהו עשו בו סק"ה לבד מגיב ופרע כו' דק' מאי בכולהו דקאמר הא לא נזכר במימרא זו אלא דין דגנב ופרע כו' ודין משכנתא שוה בשוה כו' ודין זביני שוה כו' כיון שאדין משכנת' אמר הגמרא מיד והלכת' עשו בו ת"ה ודין דגנב ופרע הוציא מן כלל הלכה א"כ לא נשאר לומר עליו הלכתא דעשו ת"ה אלא אזביני שוה בשוה ולא שייך למימר והלכת' בכולהו כו' אלא ודאי מוכח דקאי אדיני' שהזכירו שם לפני מימרא זו וא"כ מוכרחין לומר דקאי גם אגנב מפורסם שהוזכר שם לפני זה וכנ"ל והא דתלה הרא"ש בשם התו' פסק הזה במה שהוציא גנב ופרע בחובו אע"ג דלית ליה פלוגת' כו' ה"ט דאל"כ לא הוה מצינו למימר דמ"ש והלכת' בכולהו כו' קאי גם אגנב מפורסם דכיון דלית ביה ג"כ פלוגתא לא שייך למימר עליו הלכת' אלא הול"ל ולא היא כו' מש"ה כתב שזה אינו דיוק מדהוצרך להוציא גנב ופרע כו' דנמי לית ליה פלוגתא וק"ל ובזה נתיישב ג"כ מש"ר דרי"ף לא ס"ל כר"י לפי שהרי"ף העתיק ל' הגמ' ודילג מ"ש בגמרא אדין משכנת' והלכתא דעשו בו ת"ה ואף אם נאמר שלא בכיון דילג אלא שכך היה גירסתו בגמרא מ"מ לפי גי' זו מסתבר למימר דמאי דמסיק לומר והלכת' בכולהו כו' לא קאי אלא על מאי שנזכר במימר' זו וכסברת ב"י הנ"ל ומ"ש ב"י עוד דבתו' שלנו משמע איפכא אמת שכן הוא בתו' שלנו אבל אינו ראיה דכמה פעמים מצינו שנעתקו הגהו' תוס' רי"ף בתוך תוס' שלנו ונאמן עלינו הראב"ד שכתב בהדיא להיפך בשם התוס' ונראה שגם זה הוא מתו' הרי"ף וכ"כ הג"מ בשם הרי"ף כל' התוס' הנ"ל וז"ל פי' הרי"ף כו' ומדכתב פי' הרי"ף משמע מיניה קצת שהיה כן לפניהן בתוס' הרי"ף בהדיא ולפ"ז א"צ למ"ש שמש"ר בשם הרי"ף למדו מדהשמיט הלכת' עשו בו ת"ה אלא י"ל דגם מצא כ"כ בהדיא בשם הרי"ף כמ"ש הג"מ הנ"ל ודוק:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן