א
אע"פ שמעצמו נשאל לו ואם לא הלך אלא לראות כו' בב"מ ד' צ"ד [עיין ל' הגמ' עם פרש"י בב"ח] והמרדכי כתב ז"ל פיר"ח למיסר טועניה לראות שלא יכבד המשא על בהמתו הגביה לראות כמה משקלו ולהנאתו עשה ולא לסייע לשוכר ע"כ ונראה דפי' ר"ח הוא מוכרח מהגמ' דאל"כ ק' דמתחלה אמר דנפק לדלויי טועניה והדר אמר דאיגלאי מילתא דלמיסר טועניה הוא דנפיק והול"ל תחלה סברוה דנפק לדלויה טועניה ועוד במאי טעו לסבור תחלה דנפק לדלויי וביישו את פני רבא רבם על חנם והו"ל לשאול למרי בר חנינא על מאי נפיק ואיך היה המעשה אבל לפי ר"ח ניחא הכל דמיירי שראו שדלה את המשא על החמור וסברו שדלה כדי לסייע וכנהוג ומש"ה השיבו את דברי רבא בפשיטות שאלה בבעלים היא עד שנודע להם בבירור הדבר שלא היה דעתו לסייע אלא להגביה עמהם כדי לראות כמה היה משקלו ונראה דרש"י דפי' למיסר לראות שלא ירבה במשאה בודאי ג"כ כיון לפי' ר"ח אלא שקיצר תדע דאל"כ דודאי לא היה משתמעי התוס' או המרדכי לכתוב ל' רש"י ול' ר"ח בל' פלוגתא. ודע שבגמ' וגם ברש"י ליתא שם למיסר טועניה ביו"ד אלא למסר וא"ש טפי שר"ל שהסעד היה בשביל מסירת הטעינה ע"ג בהמה לידע כמה היה ושלא יכביד עליה יותר מדאי ולפ"ז אף שנפיק לדרך בהדייהו ובתר בהמתו וגם הגביהו עמהם תחלה וכמשמעות לשון הגמ' נפק לדלויי אין ראיה לומר שלצורך שלא ימיט מע"ג נפיק ושאם יפול יסייע עמהם אלא לא נפיק אלא לראות שלא יוסיפו עליה עוד במשא ובזה דברי רבי' מבוארים ונתיישב דל"ת מאי קמ"ל בזה דאם לא נפיק אלא לראות שלא יוסיף במשאה דאין זה שאלה בבעלים וגם מה שכ' דאף אם נשאל מעצמו הוה שאלה בבעלים נלמד משם דהא משמע דאם נפק לסייע הוה שאלה בבעלים אע"פ שלא נזכר שם שבקשו זה מידו אלא מעצמו עשאו ומ"מ המרדכי לא ס"ל הכי שכתב שם שאין נקרא שאלה בבעלים עד שהשואל מבקש מהמשאיל לעשות לו דבר פלוני וצ"ל דהמרדכי ס"ל דהם סברו שנפק לדלויי ודאי בבקשת השוכר עשאו דמסתמא אין שום אדם עושה לחבירו דבר כ"א עד שיבקש זה מידו.
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.