א
ראובן שהיה לו פרה והיה ירא לשוחטה כו' כתב ב"י ז"ל וקשה לי ואמאי לא יתחייב שמעון מדין ערב דערב אומר אם לא ישלם הלוה אני אשלם ודומיא דהכי נמי קאמר כאן שמעון אם לא תמצא כשירה אשלם כך וכך ועל פיו שחטה ולא מכרה מחיים וי"ל דערב שאני דמשום דמהימן ליה גמר ומקני אבל הכא לא הימני' שהרי נתן לו משכון ועי"ל דהכא לאו מתורת ערבונות נחית לה אלא דרך מקח וממכר אלא שהתנה שאם תמצא כשירה יתן בעדה כך וכך ואם תמצא טריפה יתן בעדה כך וכך כולי וקשה לי שלפי התירוץ הראשון אם ערב דעלמא נותן משכון להמלוה בשעת הערבות יהיה בידו אח"כ לטעון אסמכתא הוא ולא אישתמיט שום פוסק מלהזכיר דין זה ואף שבאמת מ"ו ר"ש ז"ל כתב בהגהות לא"ע ס"ס נ' כיוצא בזה ליישב שם מ"ש דבקנס שידוכין לית ביה משום דין אסמכתא ואח"כ כתב כשמניחין משכונות בעד הקנס כו' דאינו כלום וכתב דהנחת המשכון גרע דגליא דעתה דתסתפי מאסמכתא מש"ה צריך לעשות בענין שהמשכון שמניח עליו לא יהא בו קנס עכ"ל בקיצור מיהו גם שם כתבתי ישוב אחר דלק"מ ולא צריכין לחדש סברא רחוקה זו ללמד ממנה דינא הנ"ל מאחר שלא הזכירו שום פוסק ועל התירוץ השני דב"י קשה במ"ש שהתנה שאם ימצא כשירה יתן בעדה כך וכך וזה אינו שהרי בסוף התשובה מדמה לה למשחק בקוביא שהתנאי היה שאם תמצא כשירה יתן בעל הפרה להלוקח חתיכת בשר בחנם או בזול בדמי כך וכך ואף שבתשובה כתב כמ"ש הב"י מ"מ סוף התשובה מוכח כמ"ש (ובדרישה קא') ומיהו גם בזה נתיישב דל"ד לערב שהרי לא בתורת ערבות נחית כי אם בתורת מקח וממכר או כמשחק בקוביא כדמסיק וגם בלאו הכי נמי לא דמי לערב דהא טעמא דערב הוא משום דהמלוה הוציא ממון מתחת ידו ע"פ להלוות ללוה וסמך על דיבורו והבטחתו משא"כ זה דהא הפרה באמת לא היה שוויה יותר ממה שקיבל עבורה אלא שהיה רוצה למכרה לאחרים בחייה על הספק וכיון שבאמת קבל בעדה כל שויה ל"ד לערב שמוציא ממון על פיו וק"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.