דרישה, חושן משפט ר״א:ג׳

א

כגון במקום שנותן הלוקח פשוט נראה לי לדייק מדכ"ר דין זה כאן ולא כתב כה"ג לעיל ר"ס קצ"ח דאם נוהגים לגמור המקח ע"י המעות לחוד דכמנהג ההוא הלכה אף לבתר דתקנו רבנן משיכה משמע ודאי דאפי' התם במקום שנוהגים לקנות בכספא לחוד לא קני כי אם ע"י משיכה דלא פלוג חכמים בתקנתן ולא דמי להך דהכא משום דכאן כיון שלא נתן לו הדמים עדיין אלא נתן לו פשוט שיחול המקח לא שייך לחוש שמא יאמר נשרפו חטיך בעלייה דסתמא דאינש כל עוד שאין לו דמי חפצו טרח ומציל ליה שאינו רוצה ליקום אח"כ עם הלוה בדינא ודייני משא"כ כשנתן לו כבר המעות וחילוק זה מוכרח מדמהני קנין חליפין במטלטלין ולא חיישינן לשמא נשרפו וכמו שכתבתי לעיל סי' קצ"ח בדרישה וזה דלא כמ"ש הב"י בר"ס קצ"ח ז"ל נ"ל שאם התנו שיגמר הקנין במעות מכרן קיים ואין אחד מהם יכול לחזור בו וכדאמרינן גבי קרקע דאי אמר בעינא בכספא אקנה קנה וכמ"ש בסימן ק"צ עכ"ל ולפי מ"ש ליתא להאי דינא וכ"כ בד"מ ז"ל ואין הנדון דומה לראיה דהתם אינו תקנת חכמים שלא יקנה כסף רק שהוא במקום שנוהגין לכתוב שטר ולכן מהני תנאי אבל במקום שהוא תקנת חכמים אימא לא פלוג בתקנתם עכ"ל ולי נראה עוד ראיה ממ"ש ר"ן פ"ק דקידושין והביאו ב"י עצמו בסי' קצ"ד דאי א"ל קנה במסירה היכא דבעי משיכה או לקנות במשיכה ברה"ר לא קנה משום דלא דמי לאומר אי בעינא בכספא אקנה דהתם כו' ע"ש ובש"ע סי' קצ"ח הביאו מ"ו ר"מ בהגה"ה דין וה שכתב ב"י אבל לא נ"ל ודוק: