דרישה, אורח חיים ש״י:ב׳

א

אבל בכל שאר דברים קי"ל כר"ש דלית ליה מוקצה כו' ע' בב"י שכתב והוכיח דר"ש גופא מודה באיסור מחמת מוקצה דאסור לטלטלו בין שהוא לא חזי לטלטלו מצד עצמו או מצד דבר שעליו בין מפני שאין תורת כלי עליו ואינו אוכל וכן לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל שלא לצורך גופו ומקומו מודה ר"ש דאסור וכי אמרינן דר"ש לית ליה מוקצה היינו דוקא כגון נר קטן שהודלק באותו שבת וכבה דלדידן אסור הואיל דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולה יומא ור"ש מתיר בזה והדומה לו הואיל שנסתלק איסורו ממנו שהרי כבה והוא עשוי להסתלק ובבין השמשות ידע שיכבה ויסתלק איסורו ממנו והוא כלי ס"ל לר"ש בכה"ג ודאי לא סילק דעתו ממנו ומותר לטלטלו כצ"ל דאל"כ קשה הילכתא אהלכתא דקי"ל כר"ש דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקים וקי"ל דכמה דברים אסורים משום מוקצה מחמת איסור וכמ"ש בסימן ש"ח אלא ע"כ נ"ל דר"ש מודה במוקצה מחמת איסור חוץ מנר שכבה והדומה לו דבר שנסתלק איסורו וזהושכתב רבינו אבל בכל שאר דברים קי"ל כר"ש כו' ע"ש בב"י שהאריך והביא עוד ראייה לדבריו. אלא שלפי זה קשה למה איתא בגמרא ורבינו ג"כ כתבו ז"ל אבל בכל שאר דברים קי"ל כר"ש דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקים הא לפמ"ש אית ליה ג"כ שאר מוקצה מחמת איסור. וצ"ל דה"פ דלית ליה מוקצה דיהיה אסור אפילו לצורך גופו ומקומו אלא בגרוגרות וצמוקים אבל כל שאר מוקצה מחמת איסור והוא דבר אוכל דומיא דגרוגרות או כלי מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו כמ"ש בסי' ש"א ורבינו התחיל גם כן בזה במ"ש אבל במוקצה מחמת איסור כגון נר שהדליקו בה לא קי"ל כוותיה ור"ל שהוא מתירו בכל ענין לטלטלי אפילו מחמה לצל הואיל ונסתלק ממנו איסורו הו"ל ככלי שמלאכתו להיתר ואנן קי"ל דאסור אפילו לצורך גופו ומקומו ובמוקצה מחמת מיאוס ג"כ ר"ש מתיר אפילו לטלטלו מחמה לצל וה"ט דלית עליו שום מוקצה ודוקא בדברים ששם מוקצה עליו כגון דברים שמלאכתן לאיסור בזה יש חילוק דלצורך גופו ומקומו מותר ומחמה לצל אסור אפילו לר"ש וב"י כתב דהרמב"ם פי' הא דאמרו דר"ש לית להו מוקצה אלא בגרוגרות כו' ר"ל באוכלין. אבל לפמ"ש נתיישבו דברי רבינו יפה ודו"ק:

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן