בני יששכר, חשון א׳:ז׳

א

כתיב במכירת יוסף' וישאו עיניהם ויראו וכו' וגמליהם נושאים נכאות וכו' עיין ברש"י (והוא מרז"ל) מפני מה פירסם הכתוב את משאם להודיע מתן שכרן של צדיקים שאין דרכן של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק וכו' עכ"ל והנה כל משכיל ישתומם הנה בזה היה נשמר בהשגחה עליוניו' שלא יריח ריח רע והנה נמכר לעבד והכהו פצעוהו הערביים והיה משתטח על קבר אמו. כמבואר בספר הישר. ואיה שמירתו אבל היה הדבר בגזיר' אלקית. והנ' בזה לבדו נשמר שלא יוזק מריח רע הוא לפלא ונאמר בזה שיובנו הדברים ע"פ דברינו הנ"ל אשר אנחנו רואים אשר כל הגזירות והשיעבודים והמסים בגלות החל הזה התחלתן בחדש מרחשון (הוא חודש הרי"ח כנ"ל) והיא להיות המרידה במלכו"ת בית דוד הי' בזה החדש כנ"ל ע"כ כל גזירות המלכיות התחלתן בזה החדש. עד יגאלינו גאולת עולם ויהי' חינוך הבית בזה החדש (והוא תיקון על שאמרו אין לנו חלק בדו"ד אז ב"ב נאמר ובקשו את י"י אלקיהם ואת דו"ד מלכם) ויתבטל שיעבוד מלכיות והנה חדש הזה בבחי' הרי"ח כמש"ל גם בנח נאמר בחדש הזה וירח י"י את רי"ח הניחוח ע"כ נאמר במשי"ח והריחו ביראת י"י והוא דבר שהנשמה נהנית ממנו וכו' והחדש הזה מיוחס למנש"ה (אותיות נשמ"ה) בן יוסף:

ב

הג"ה ותבין בזה מש"ל חנוכ"ה בגימ' גו"ף אשר בתוכו מאיר' הנשמ"ה בהסתר והנה החנוכ"ה הזאת של גו"ף המסתיר היא מאיר עד כי יהיה ב"ב החינוך לעתיד בחדש (המיוחס למנש"ה) נשמה ובו בחי' הרי"ח דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגו"ף:

ג

והנה תשכיל ותתבונן כל ימי גלותינו התחלת הגזירות הם בחדש הזה תבין מזה הפסולי עדות הנה מצות ק"ש שצונו הש"י היא נק' עדות שמחוייבין אנחנו להעיד בכ"י על יחודו ואחדותו ית"ש ע"כ אותיות ע"ד המה רברבין בפסוק הייחוד להורות על הנ"ל ומי שהוא פסול לעדות הנה מצות ק"ש שלו יקובל לרצון ואסור לקרות ק"ש במקום שיש ריח רע הבן הדברים ברמז מועט והנה ב"ב יתבטל מן העולם הריח רע ויבוא הרי"ח טוב ע"י משיח צדקינו והריחו ביראת י"י כשתבין כל הנ"ל הנה לנבון ניקל דעת הנה יוסף היה הראשון שנכנס לגלות ולשעבוד. ובחדשו (היינו חדש המיוחס למנש' בנו) שבו בחי' הרי"ח יוגמר השיעבוד ותהי' גאולת עולם ב"ב ע"י משיח צדקינו דכתיב בי' והריחו ביראת י"י וכו' הנה בתחילת הליכת יוסף בגלות שמרו הקב"ה מן הרי"ח ר"ע וב"ב יתבסם העולם בריח טוב בחדש המקווה אשר בו יהיה החינוך הבית ב"ב אמן: