אור זרוע, חלק א מ״ט

א

פרק תפלת השחר תנן הי' רוכב על החמור ירד ואם אינו יכול לירד מחזיר פניו ומתפלל ואם אינו יכול להחזיר את פניו מכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים ומתפלל הי' יושב בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשי' פרש"י אם אינו יכול לירד שאין לו מי שיאחז את חמורו יחזיר פניו לצד ירושלים. באסדא כמו ותשם בסד רגלי בית הסוהר שקורין צי"ף בלע"ז לישנא אחרינא עצים הקשורים זה אצל זה הרבה יחד ובלשון המקרא קורא אותו רפסודות ובל"א וולו"ס ובלשון כנען פיל"ט ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולים בני אדם להלוך בהם כמו בספינה עכ"ל. ובירושלמי משמע (בפ' שני) [בפירושו] דקאמר היא אסגא היא אסקריא היא רפסודות [דכתיב] ונביאם [לך רפסודות וגו']. ובערך אסדא פי' וזה לשונו בזבין פ"ג הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא ובנגעים פ' כל הבתים בית בנוי בספינה (ובאסדא) [ובאסקריא] פי' עצים מורכבים זה על זה שתי וערב כדכתיב ואני אשימם רובדות בים עד כאן לשונו ובערך סדה פי' פ' תפלת השחר הי' יושב בספינה או בסדה פי' משימים עצים שתי וערב על המים עד שיעשו מגדול ועולין עליו בעלי המלחמה ויש אומרים כשיש להם עצים לא יחזיקום הספינות ויאסרו אותם חבילות גדולות וישימו נס עליהם ויוליכום ברוח עד המחוז כמו רובד רפסד ירושלמי היא אסדא היא אסקריא היא רפסודות עד כאן לשונו: תנו רבנן הי' רוכב על החמור והגיע זמן התפלה אם הי' לו מי אוחז את חמורו יורד למטה ומתפלל ואם לאו יושב במקומו ומתפלל ר' מאיר אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ומתפלל לפי שאין דעתו מיושבת עליו אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כר' מאיר פרש"י זצ"ל לפי שאין דעתו מיושבת עליו שקשה עליו עיכוב הדרך עכ"ל משמע דאפי' שלא במקום הסכנה איירי ר' מאיר וכן פירש מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק של"י דאיירי אפי' שלא במקום סכנה ומתפלל כשהוא מהלך ואז אינו מחזיר פניו כלפי ירושלים כיון שהולך רכוב על בהמתו שהולך לדרכו דלא כפי' ה"ר יוסף שפי' דר' מאיר איירי במקום סכנה: