אור זרוע, חלק א נ׳

א

פרק תפלת השחר ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין את לבו כנגד אביו שבשמים שנאמר והתפללו אל ה' וגו' הי' עומד בח"ל יכוין כנגד ארץ ישראל שנא' והתפללו אליך דרך ארצם הי' עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנא' והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת בה הי' עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר והתפללו אליך אל הבית הזה והתחננו אליך היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי קדשים שנאמ' והתפללו אל המקום הזה היה עומד אחורי הכפורת יראה את עצמו כאלו עומד לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח. בדרום מחזיר פניו לצפון. בצפון מחזיר פניו לדרום. נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד. אמר ר' אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קרא כמגדל דוד צווארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונין לו פרש"י לכוין את הרוחות לצד ארץ ישראל כדבעינא למימר תל שהכל פונין לו. אחורי בית כפורת במערב העזרה היו אחת עשרה אמה חצר מכותל בית קדשי הקדשים לכותל מערבי של עזרה והעומד שם מחזיר פניו לבית הכפורת למזרח עכ"ל פי' ה"ר יוסף דהכי גרסינן הי' עומד בחוצה לארץ יכוין כנגד א"י לא גרסי' לבו דאפניו קאי כדקתני סיפא הי' עומד במזרח מחזיר פניו למערב: פרק לא יחפור תניא ר"ע אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חמשים אמר חוץ ממערבה של עיר מפני שהיא תדירה ומסקי' דתדירה בשכינה משמע שרוצה לומר שהשכינה בכל מקום אלא שתדירה במערב ואף ר' אושעיא סבר שהשכינה בכל מקום דאמר ר' אושעיא מנין שהשכינה בכל מקום שנא' אתה הוא ה' לבדך וגו' ואף ר' ישמעאל סבר שהשכינה בבל מקום [דתנא דבי ר"י מנין שהשכינה בכ"מ] שנא' המלאך הדובר בי יוצא ומלאך אחר יוצא לקראתו כו' ואף רב ששת סבר שהשכינה בכל מקום דאמר ר"ש לשמעי' לכל רוח אוקמן לבר ממדינחא דמורו בה מינאי ור' אבהו אמר שכינה במערב דאמר ר' אבהו מאי אוריה אויר י"ה פי' בלשון יון קורין למערב אור"יא מיהו הלכתא קיימא לן כשמעתא דשכינה (במערב) [בכ"מ] ור' אבהו סבר כשמעתיה ותו אמר התם אמר ליה רב חנינא לרב אשי כגון אתון דיתביתון לצפונא דארעא דישראל אדרימו אדרימו ופרש"י התם אדרימו כדי שתהיו פונים לצד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם עכ"ל ומה שאנו עתה מתפללים לצד מזרח. היינו משום שאנו במערבה של ארץ ישראל: