א
ותפקחנה (בראשית ג ז). לענין החכמה וכו' וסוף המקרא מוכיח. ר"ל מ"ש וידעו, ולא ויראו (שפתי חכמים): שם (בראשית ג ז) וידעו כי עירומים הם. אף הסומא יודע כשהוא ערום וכו', לפי דעתו היה לו לומר בלשונו אף השוטה יודע וכו', אלא ששינה מפני הכבוד. וגם נקט בלשון הכתוב דכנה הדבר בלשון ראיה:
ב
שם יודע כשהוא ערום, אלא מצוה אחת וכו'. דליכא למימר כפשוטו שהבינו בושת הערום, לא הוה ליה למימר (וידעו), דהרי ידעו תמיד שהם ערומים רק שלא ידעו שיש בושה בזה, ואם כן הו"ל ויתבוששו בהיותם ערומים, נ"ל. ועוד נ"ל דדייק רש"י משינוי הלשון בניקוד ובאותיות, ששם נאמר (בראשית ב כה) ויהיו שניהם ערומים, וכאן נאמר עירומים דמשמע שנתערמו מחדש, נ"ל:
ג
שם עלה תאנה (בראשית ג ז). הוא העץ שאכלו ממנו, דאם לא כן מה אשמועינן ומה נפקא לן איזה עץ היה:
ד
שם ומפני מה לא נתפרסם וכו'. קישור הדברים דבשלמא אי לאו תאנה הוא, איכא למימר דמשום הכי לא נתפרסם, דשוב אינו בעולם ואינו בנמצא, על כן מה אהני לן פרסומו כיון דלא נדע מה הוא. אבל כעת דפריש דתאנה היה, ותאנה הוא בפרסום והכל יודעין בו, יקשה שפיר, נ"ל:
הסבר על זכויות יוצרים
אגרא דכלה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.