פרי צדיק, וילך ושבת תשובה ח׳

א

במד' (בר"ר סו"פ כ"ב) פגע בו אדה"ר [בקין] אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך הוא כחה של תשובה וכו' מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת. ויש להבין וכי זהו רק הכח של תשובה להתפשר היינו להיקל העונש למחצה כמו שא' (מד"ר נצבים ועוד) שהיקל ממנו נע חצי הגזירה הלא באמת כחה של תשובה הוא יותר שמכפר הכל ויוכל עוד לעשות מזדונות זכיות. אך הענין דאי' (בר"ר סו"פ י"ט) על אדה"ר ואכלתי אין כתיב כאן אלא ואוכל אכלתי ואוכל. ולכאורה קשה לומר על אדה"ר שלא רצה לעזוב דרכו רק אמר שיאכל עוד. אך כבר אמרנו שהפי' הוא שלאחר שחטא לא האמין בעצמו עוד שיוכל להתגבר על יצרו אחר שכבר נכנס בו ודן בעצמו אם מקודם שלא הי' לו היצה"ר הי' יכול לכנוס בו ולפתותו כש"כ עתה אחר שכבר חטא בודאי לא יוכל לו ולא הי' רוצה לרמות את בוראו. וזה שא' המד' שאמר אכלתי ואוכל בהתנצלות שבודאי יאכל עוד. כי הוא ידע שעיקר גדר התשובה הוא (כמו"ש הרמב"ם פ"ב מה' תשובה) עד שיעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם וזה לא האמין בעצמו שיוכל להתגבר על יצרו כ"כ. אך אחר ששמע מקין שאמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי אף דאי' (בר"ר שם) שיצא כגונב דעת העליונה ע"ז אמר כך הוא כחה של תשובה שמועיל גם בוידוי דברים לבד אף שאינו עוזב עוד העזיבה הראוי' עד שיעיד עליו וכו' כנ"ל. והוא ע"ד שא' (תענית ח'.) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו וגו' ואעפ"כ והוא רחום יכפר עון. ואני לא הייתי יודע מיד עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת היינו דשם כתיב טוב להודות לה' ולא כתיב ועוזב כמו שנא' ומודה ועוזב ירוחם. רק שזה הוא כח השבת שיועיל הדברים לבד ג"כ. והוא ע"ד שכ' הרמב"ם (סו"פ ב' מה' גירושין) בטעם שמועיל גט מעושה בישראל שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני אף שהוא באמת אנוס על ידי זה ואם יסורו האונס ממנו יסרב. אך כיון שהוא באמת מחויב רק שיצרו תקפו לבטל המצוה מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ויצרו הוא שתקפו כיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו עי"ש. והוא ע"פ שא' (ברכות י"ז.) גלוי וידוע לפניך שרצונינו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה. אבל באמת רצונינו הפנימיי הוא לעשות רצון השי"ת בשלימות. ובשבת שאז נעשה מבורר שישראל קשורים בשורש בהשי"ת ורצונינו לעשות רצוניך לכן אז מועיל גם הוידוי פה וזה שאומרים טוב להודות לה'. וכן מצינו בקין שבאמת הועיל תשובתו דאי' (בר"ר פ' כ"ג) נעמה אשתו של נח היתה ויצא ממנה כל העולם ואברהם אע"ה וכל אומה הישראלית. וכן בשורש נשמות אי' מהאר"י הק' דמחצה משורש קין ומחצה משורש הבל. וזה ג"כ ע"י כח השבת דבכניסת שבת כתיב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ונדרש (בר"ר פ' ט') על כל ההיפך הטוב. והוא כמו שאמרנו על מה שאמרנו על מה שא' (ברכות י"א:) כתיב ובורא רע וקרינן הכל לישנא מעליא והיכן מצינו בריאה אצל רע אך הוא ע"פ שא' (פסחים נ"ד.) למה לא נא' כי טוב בשני מפני שנברא בו אור של גיהנם ואמרנו דאש של גיהנם היינו היצה"ר שהוא אש של גיהנם כמו שא' (בר"ר פ' י') ליום יום ולא גיהנם אלא אש שיוצא מגופן של רשעים וכו' והיינו אש התאוה ומשום זה לא נאמר בו כי טוב. ואי' (שבת קמ"ט:) אין לא טוב אלא רע וזהו ובורא רע היינו היצה"ר. אבל בכניסת שבת כתיב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד והוא ע"פ שא' בזוה"ק (ח"ב קפ"ד א') דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא וכו' ולית טבא אלא ההוא דנפיק מגו בישא וזה מתגלה בשבת דהכל נעשה טוב מאוד טבא מגו בישא (ונת' במק"א). לכן שבת זמן תשובה שהועילה אף תשובת קין וע"ז אמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' שבשבת מועיל אף דברים לבד שיברר אותו השי"ת אח"כ שהוא באמת מרצון הלב שרצונינו לעשות רצונך וישראל קשורים בראשית המחשבה כאמור: