א
בעשרה מאמרות נברא העולם. והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא כדי כו' וליתן שכר טוב לצדיקים כו':
לכאורה הענין תמוה היתכן שיברא עולם כדי להפרע. וגם כיון שהיה יכול להבראות במאמר א' א"כ מה שנברא בעשרה מאמרות אין זה עילוי. אך האמת יורה דרכו ורמז התנא בזה הקושיא הגדולה האיך יתואר זאת שהבורא יתב' יברא עולמו ובריות בו יוצרו מדעתו הפשוט ומרצונו הטוב ואח"כ המצא ימצא בעולם רשעים וכופרים בו ית'. ולמה ברא כל אלה הס"א והתאות נוכראין וז"א והלא במאמר אחד יכול להבראות. ור"ל כי כח הפועל בנפעל וכפי כח הפועל שהוא אחדות פשוט יחויב בזה שגם הנבראים ממנו יסתכלו וישתוקקו תמיד לשורשם ויבינו לאחריתם אשר משם נחצבו ולעבוד אל האחדות הפשוט ולא לעבוד אל זולתו אך התירוץ הוא דא"כ לא היה שכר ועונש כי זה העולם הי' יהי' דוגמת עולם המלאכים שאין בהם שכר ועונש כלל מחמת שאין להם יצה"ר ומסתכלים תמיד באחדותו ורוממותו ולא יחשו כל ימיהם מעבודתו כי מחוייבים המה בזה גלל כן עשה וברא השי"ת זה העולם התחתון והיצה"ר והס"א וכחות הטומאה כדי להבחין ביתרון האור מן החושך דהיינו הרשעים אשר במחשך מעשיהם והצדיקים הם הצנע לכת עם השי"ת וזה היה מחסד השי"ת על עושי רצונו כדי להרבות שכרן ושנה החכם תיבות להפרע לשון גילוי כמו מל ולא פרע שממעשה הרשעים מתגלה ליתן שכר טוב לצדיקים וזה והלא במאמר אחד במלת בראשית יכול להבראות וכדפריך להני ויאמר דבראשית תשעה הויין ומתרץ בראשית נמי מאמר הוא שכן בראשית לשון ארשת שפתינו ומתמי' וכי בשביל זה צריך לברוא בעשר והלא בשגם במאמר אחד יהיו הרשעים ראוין לעונש. והצדיקים ראוים לשכר במקומן אמנם בא להודיע דאחד מורה לתכלית האחדות הפשוט באהבה ויראה. שכן בראשי"ת במ"ק אח"ד גם אהב"ה ותמן אותיות יראת אשר עליהם מיוסדים כל המצות כנודע שהוא עיקר העבודה ואלו נברא העולם בזה המאמר לחוד בבראשית היו הכל פונים לאחדותו ולא היה שום יצה"ר והיו הכל משתוקקין ומתלהטין תמיד לעבודתו ית"ש בלי בחירה כמו והחיות רצוא באהב"ה ושוב מירא"ה וא"כ הי' צמצום בשכר והשי"ת רצה לזכות את ישראל לפיכך ברא בעשרה מאמרות בששה ימים כל היצור לרמז בזה שהרשות נתונה לכל העולם לעשות כרצונו וחפצו להרע או להיטיב בלי שום הכרח וע"ז רומזין הרקיעין שנא' יהי רקיע ויהי מבדיל. ויעש את הרקיע. רומז ע"ז שעשה רקיע והבדל בפניהם ועשה מסך ופרש ענן לכסות על הקודש כלומר שיהא יוכל אדם לדמות כאלו השי"ת סר השגחתו מזה העולם ועולם כמנהגו נוהג עד שבכח החטא כמעט דוחק רגלי השכינה כדאיתא ולא עוד אלא שאומר תן לי מקום. ועשה מסך בפניהם שלא יסתכלו לאחדותו ית"ש שיהא אפשר לבריות לומר שאין הקב"ה משגיח בעולם ח"ו. הגם שבאמת עיני ה' משוטטות בכל הארץ. מ"מ (נעלם) מן הבריות וזה רקיע. ומובא בזוה"ק הפוך רקי"ע ותמצ' עיק"ר שזה הוא עיקר ותכלי' הבריא' סוף מעשה במחשב' תחלה. ועיקר השכר ועונש בא באמצעות הרקיע שהוא מסך מבדיל בין מים עליונים שהן מחשבות קדושות לתחתונים שהן מים הזדונים והבחירה לאיש אם לעלות במימי החסד דלעיל או מלרע מהחוט של חסד ואנן משבחין ואומרים האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע. מזר"ח בלא המ"ם נעשה חזר והשי"ת הוא הפותח. שבכל יום כרוזין נפקין. והעובד ה' הוא המחזיר והבוקע. כדרך שאומרים על המתפלל בכוונה בוקע חלוני רקיע. וענין החזרה שאנו מחויבין להחזיר להשי"ת כל החושים והכחות הראות והשמע כו' ע"ד כי ממך הכל ומידך נתנו לך: כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר הוא לשון זריחה ובהירות. ועדן לשון חיבור כמו שפירש"י בפ' מעדנות כימה. ור"ל ונהר רומז על הנהירו עילאה והזריחה הראשונה שזרחה לפניו ית"ש וההבטה הראשונה שעלה ברצונו הפשוט לברוא עולמו המחשבה היה מאחדותו הפשוט ואח"כ ומשם יפרד. רומז על הרקיע שעשה פירוד ופרוסה בינו ית"ש לבין הבריות שלא יוכרחו להסתכל עליו כל שעה וכנ"ל. וכ"ז שעי"ז והי' לד' ראשים שעי"ז יוכל כל אחד לבא למדריגה שיהיה ראש לארבעה הן ד' אותיות השם הוי"ה ב"ה שהוא ית"ש מהוה כל העולם. וזה הוא הצדיק השלם המסגל מעשיו אשר נתעלה במחשבתו ית"ש. ובשבילו נברא העולם ונתהווה כל הויות נמצא הוא ראש להן כנזכר בזוה"ק פירושו. ואיתא בזוה"ק מאי שמי' דהאי נהר יובל שמו. רומז על היובל הנזכר בכתוב בשנת היובל: א"י לשון הבל והן ז' הבלים הקדושים שאמר קהלת שעליהם העולם עומד בהבל פיו. ואית הבל ורעות רוח שמהם מקיים החיצונים וכל הדברים הטמאים שבעולם. ונגד שנת היובל שאמר בו תשובו איש אל אחוזתו. ורומז על האדם שימי שנותיו שבעים שנה. ומעשרים שנה שהגיע לכלל עונשין עד שבעים הם נו"ן שנה מספר היובל ואז מוכן לשוב אל אחיזתו אחוזת עולם העליון. והנה זה היה תכלית הבריאה כי זה כל האדם מחויב תמיד להשתוקק אל זה להעלו' נפשו למקורה ומתי אבוא ואראה את פני אלהים חיים ובשביל זה היה המחשבה הקדומה שעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם ואדם עלי' שמי' נק' כי הי' כן המחשבה והכוונה שיקשר האדם נפשו למעלה בשורש השורש העליון בגודל תשוקה לשוב למקורה כאשר יהיה לבסוף וזה הוא עיקר העבודה. ולזה נתן לנו השי"ת מצות הספירה לתקן ולברר זאת שהם שבעה שבועות מספר היובל. והנה האבות ובניהם הם לוי קהת עמרם משה הם היו מרכבות לאלו הבחי' ופעלו כל זאת ועשאו תיקון העולם שעליהם נשתת העולם. ומשה שהיה בשביעי תיקן עד שנגלה ממ"ה הקב"ה לעמו ישראל בהר סיני פנים בפנים:
הסבר על זכויות יוצרים
עבודת ישראל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.