סוד ישרים, שמחת תורה ס״ו

א

והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' להיות שכל הברכות טרם יוצאים מהעלם הכללי אל התגלות הפרטי אזי המה משוללי הבנה בתפיסת אדם ומפאת זה אין לו בהם עדיין שום קנין ונחשבים עליו כמשא כי אף אם יש לו להאדם טובה הגדולה ביותר כל עוד שאין לו בה קנין בתפיסת דעתו נחשבת עליו כמשוי כמו שמצינו בגמ' (ברכות ט:) וישאילום אמר ר' אמי מלמד שהשאילם בעל כרחם וכו' ומסיק שם בעל כרחם דישראל משום משוי וכו' היינו יען שהיה בא להם דרך שאלה ולא בדרך קנין לזה היה נחשב אצלם זאת הטובה כמשוי וכמו שמצינו נמי גבי מצות הגם שהכל יודעין שגנוז בהם חיי עולם מ"מ מחמת שזה החיי עולם כמום וגנוז בתוכם ונעלם מהבנת התפיסה לזה נאמר עליהם אלופינו מסובלים וביארו ז"ל (ברכות יז) מסובלים במצות לכך אנו מתפללים והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך לחיים טובים וגו' היינו שיטעון אותנו השי"ת את ברכת המועדים באופן שיהיה בתפיסתנו הבנה בעומק הטוב הנמצא בהם וזהו לחיים טובים ולשלום היינו שיצאו כל ברכה על הפרט בהתגלות מפורש לכל אחד בעתו ובזמנו הנצרך אליו. כאשר רצית ואמרת לברכנו וגו' היינו כדכתיב אתה גלית את אוזן עבדך וגו' ע"כ מצא עבדך את לבו להתפלל לפניך וגו'. קדשנו במצותיך ענין קדושה הוא מלשון הרי את מקודשת לי היינו מוכן ומופרש והנה כל הרצון ית' הלביש השי"ת בהמצות וכל פרט נפש יש לו בשורשו מצוה המיוחדת לו בפרט שורש החיים שלו לזה אנו מתפללין קדשנו במצותיך כלומר שיתגלה לכל נפש איזה פרט מצוה הוא מוכן בשורש החיים שלו שיהיה הוא לבוש לזאת המצוה. ותן חלקנו בתורתך היינו לא שנהיה עוסקים בתורה כמו מי שעומד בחוץ ומביט דרך החלון לפנים אלא כמו מי שעומד בפנים כלומר שהדעה של ישראל יהיה מסכים לדברי תורה תמיד אף טרם הבנת תפיסתו בהם גם בעת שאין לו עדיין בתפיסתו הנמוכה שום לבוש להם עכ"ז יסכים דעתו להם וממילא לא יחסר לו נמי אח"כ כמה לבושים להלביש אותן הד"ת. שבענו מטובך היינו שעיקר השביעה שלנו יהיה מטובו דגניז בגויה כלומר מהארת פנים ית' הנמצא בהטובה. ושמח נפשנו בישועתך היינו שיהיה ניכר מפורש איך שהשי"ת פונה אצלנו במיוחד כי ישועה הוא מלשון שעה פירוש פונה ומי שפונה אליו השי"ת בהארת פנים זהו עיקר הישועה. וטהר לבנו לעבדך באמת היינו שיהיה בליטה מפורשת שאנו עושים רצונו ית' כי על אמת איתא בזוה"ק (אדרא נשא) תרין תפוחין קדישין: