לקט יושר, חלק ב (יורה דעה) ס״ה

א

[שאילת שא' מהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו]¹ בשו"ת מהר"ם מינץ סי' ל"ד. שלומי' רבי כטל ורביבים לר"ג נשיא ישראל הגאון מ"ה מה"ר ישראל וכל שואבי מים חיים מבי' מור', הנה אמ"ץ האי מעשה דבכור דלמטה בא לידינו לכן הדריכנו נתיב אמת ומעגל צדק. הנה אמ"ץ הורני על עובד' דאיתרמי באתרא דידן בעניין בכור בהמה טהורה, באחד שהיה לו פרה והיתה חולבת קודם עיבור, ואח"כ נתעברה אצלו ואזל ומכר הולד לגוי במעות בלא משיכה וילדה הפרה זכר. ונודע לנו הדבר ונתננו ונשאנו בדבר, מקצת בני הישיבה דעת' נוטה להתיר, וחשבי' כמו דיעבד דמיימוני² פ"ד מה' בכורות ה"ח. פסק דחלב פוטר, ואת"ל אינו פוטר מ"מ מעות קונות בגוי לר"ל³ בכורות י"ג ע"א. ויש פוסקים כמותו⁴ רש"י, ועי' בתוס' ב"מ מ"ח ע"א ד"ה נתנה. ועוד אפי' לר"י מועיל מעות לא"ז⁵ עיי"ש בח"א סי' ת"פ ובשו"ת סי' תשנ"ב סק"ו ובפסקיו לב"מ פ"ד סי' קמ"ז. בולד דאין בו מה למשור, כדאיתא במרדכי בפ' הזהב⁶ סי' ש"ב. ויתר צדדים דלא צריכנא לבאר. ואין דעתי נוטה להתיר כלל, דמהר"ם⁷ עי' תשב"ץ סי' שפ"ו. פסק כר"ת דחלב אינו פוטר, וכן איתא בתו'⁸ יבמות קי"ט ע"א ד"ה מחוורתא. ובמרדכי פ' בת' דיבמות⁹ סי' קכ"ו. וכן במרדכי פ' השוכר¹⁰0 ע"ז פ"ה סי' תת"נ. ובפ"ק דחולין¹¹1 סי' תקצ"ב. ובהזהב¹²2 סי' ש"ב. ואיתא במרדכי קטן בפ"ק דחולין בכל אשכנז נוהגים כמהר"ם דחלב אינו פוטר. ומה שמכרו במעות נמי נראה דאינו מועיל, דהא מהר"ם¹³3 עיי"ש במרדכי. מצריך משיכה ומעות וכן הסמ"ק¹⁴4 סי' רמ"א. אבל בסמ"ג¹⁵5 עשין רי"א. ויתר פוסקים פסקו משיכה לחודיה, ש"מ דא"ז יחיד הוא לגבי הני. אע"ג דר' חיים כת' בהתו' דהזהב¹⁶6 ב"מ מ"ח ע"א ד"ה נתנה ושם בע"ב. דאפשר דלר"י מהני נמי מעות בגוי ומוקי עמיתך ומהר"ם גופיה דמחמיר ומצריך משיכה וכסף, אפשר דס"ל כר"י דגוי במשיכה רק שמחמיר כרש"י לכתחילה. וכן משמע הלשון במרדכי בהזהב דקא' ומהר"ם מחמיר ומצריך מעות כו', כי רש"י פסק כו', משמע דמחמיר כרש"י אבל משיכה עיקר, וגם נ"ל דזה לא מקרי דיעבד לעשות מעשה להכניס בספק איסור כרת לשחוט קדשים בחוץ, וגם הגאון מהר"י מולין ס"ל ז"ל כת' בתשובה אשר אעתיק בשולי איגרת הזה דחלב אינו פוטר. וגם הורני מר אם צריך הכהן לקבלו מן הישראל, כיון דלאו ודאי בכור הוא, וכעין זה מבואר בתשובה מהר"י מולין ס"ל ז"ל, וכן אם יכול להשכיר בכור לגוי אם לאו, הנה אמ"ץ האיר עינינו בכל הא דלעיל כדת מה לעשות.