א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
שמיני עצרת
מט
ביום השמיני עצרת תהיה יראת ה' על פניכם להתפלל תפלת ערבית זו בכוונה עצומה יותר ויותר כי עדיין לא נגמר גז"ד של אדם עד למחר כמבואר בזה"ק פ' ויחי דף ר"כ ע"א והמאמר ביד כל אדם הוא כי כבר נדפס בתקונים ליל שבועות משם תחזינה עיניך. ודי בהערה זו.
נ
המנהג בא"י לעשות שמחת תורה ביום שמיני עצרת ונוהגין בשמחתה בהקפות עם ספר תורות בשירות ותשבחות לפני הס"ת כמו שאנחנו נוהגים ביום המחרת משמחת תורה ביום שמיני עצרת מבואר בזה"ק פ' פנחס ודי בזה. (ואחר) תפלת ערבית ילך בשמחה ובאהבת הבורא ית"ש ויתעלה זכרו לעד לביתו והיא סוכתו לקדש קידוש היום בשמחה עצומה ויזהר מאד בלמוד על השולחן:
נא
(במוסף) דשמיני עצרת מתחילין להזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ויזהר באומרו (משיב הרוח. ומוריד הגשם) ליתן ריוח בין הדבקים כמבואר למעלה בתפלת החול באר היטב ע"ש. (ויזהר) האדם מאד ומאד ביום זה של שמיני עצרת לפשפש במעשיו היטב כי עיקר מסירת הגז"ד של האדם הוא ביום זה כמבואר במאמר הזה"ק עכ"ל שאע"פ שנמסרו הפתקין ביום הו"ר עדיין לא ניתן רשות להשלוחים לפעול דבר עד ש"ע שביום הזה אם לא עשה תשובה גמורה ואמתית נותנים רשות לשלוחים של מעלה שקבלו הפתקין מאתמול שיעשו ויענישו מה שכתוב בפתקין. (ואחר) תפלת מנחה תיכף יסיים תורתינו הקדושה להשלים פרשיותיו עם הצבור שמו"ת של סדר וזאת הברכה ואחריו יקרא ההפטרה. (ויזהר) האדם מאד שלא ישתה הרבה משקין המשכרים ח"ו קודם תפלת ערבית זו של שמחת תורה כמו שנוהגים רבים כי אז בודאי לא יהיה תפלתו זכה וברורה כמו בכל הימים ואיך יחובל לפני ממ"ה הקב"ה ומי שמתפלל אף תפלה אחת שלא כהוגן הוא מעוות לא יוכל לתקון רח"ל החכם עיניו בראשו. ודי בהערה זו:
נב
שמחת תורה
אחר תפלת העמידה דערבית זו המנהג בכל תפוצות ישראל לעטר הס"ת בכתרים ולהקיף עמהם ז' הקפות והוא מנהג ותיקון והובא גם בזה"ק ובתקונים וכבר עלו זכרונם למעלה בפרק זה וכבר הובא בספרים גודל מעלת האדם המרבה בכל מיני שמחות לפני הס"ת שבזה מעורר ג"כ למעלה שמחה וחדוה עצומה. וכל הזהיר בשמחה של תורה ביום הזה בטוח שלא יפסוק תורה מזרעו. (וישתדל) אדם לקנות לעצמו חתן תורה ואם לא ישיג לחתן תורה ישתדל לקנות חתן בראשית וישמח ויגיל בלבו שמחה עצומה מאד שזכה למצוה רבה זו וביחוד בחתן תורה בסיומה של תורתינו הקדושה והתמימה והנחמדה וישתדל מאד שיהיה הס"ת כשירה ומוגה ואם ידע בבירור שאינה מוגהת כראוי אז טוב ההעדר. אך יזהר האדם באם יהיה חתן תורה או חתן בראשית בבה"כ מאנשים מקובצים מנין מצומצם יזהיר באזהרה גדולה להם שכולם יענו אחריו בקול רם ברוך ה' המבורך לעולם ועד אחר אמירתו ברכו את ה' המבורך ויענו ג"כ אמן אחר ברכותיו על התורה וכלם יטו אזנם לקריאת הפרשה מפי הקורא ואם ישער בדעתו שלא יועיל אזהרתו אז טוב ההעדר. ודי באזהרה זו:
הסבר על זכויות יוצרים
יסוד ושורש העבודה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.