יסוד ושורש העבודה, א; שער הגדול ג׳

א

ב

ג

ד

ה

ו

ז

ח

ט

י

יא

יב

יג

יד

טו

טז

יז

יח

יט

הנה כי יש סבר במשרים להסביר אנוש כערכי מהות יראת הרוממות על דרך זה הלא עיניכם הרואות את כל היראה והבושה שהאדם מתבייש ומתירא להתקר' אל אדם גדול ומפורסם מאוד בחסידות ופרישות ובתורה כי יפול חתיתו ופחדו על אנשים הפחותים מערכו ומגיע אליהם היראה והבושה מלהתקרב אליו ומה גם לאכול לפניו ולדבר עמו איזה ענין. ובודאי אדם גדול זה לא יענישנו לא במכות רצח ולא בשום דבר מחמת חסידותו הגדולה למה ירא לך ולמה נפלו על פניך הפחד והיראה להתקרב אליו אין זה כי אם מפאת ידיעתך ומכירך בערך רוממותו וגדלותו בתורה ובחסידות ופרישותו הגדולה תגדל הבושה והיראה מלהתקרב אליו ובודאי גדלה התשוקה והרצון של כל אדם להתקרב אליו בכל היכולת ולדבר עמו איזה ענין אך פסיקא אלימא היא הבושה והיראה על פניהם לבלתי התקרב אליו ויראה זו נקראת יראת הרוממות נמצא יראה כזו גורם ההתקרבות להאדם הגדול כי עליך תשוקת החמדה והרצון וקירות לבך ורעיונך שם כל הימים לזכות ההתקרבות לאדם הגדול ולעשות לו רצונו ונחת רוח בכל מה דאפשר אף שלא בפניו הן בדבור הן במעשה ובודאי מקומו של אדם קונות לו בלבו לזכי' גדולה אם יעשה לאדם גדול זה איזה שירות ושמוש בכדי שיעשה נחת רוח לפניו. ובודאי ג"כ האדם הגדול הזה כשיכיר ויודע לו באותו אדם כי הוא זה תשוקתו הגדולה והעצומה להתקרב אליו אך מסוה הבושה על פניו אזי פתח בחרדה המסלקת והמציא לו מזור תרב חבילות תחבולות שיתקרב אליו האדם ההוא וידבר עמו כל צרכו ויגיד לו כל לבו ולעשות רצונו ותשוקתו להיטיב עמו בכל ענינים על צד היותר טוב הנה זאת חקרנוה כן היא וא"כ איפו זאת עשיה לאדם ילוד אשה יחון כי יבחון רוממותו הגדולה אמור מעתה במשרים כי דבר הנלמד מענינו הוא וק"ו ב"ב של ק"ו הוא ביראת הרוממות מלכו ש"ע ממ"ה הקב"ה וב"ש שהוא רב ושליט עלכל העולמות שברא עולמות לאין קץ ומספר בודאי אדם שיודע אפס קצהו מרוממותו וגדולתו וגבורותיו וחכמתו הנפלאה של הבורא ית' ויתעלה ואף רק מהנהגת עה"ז השפל ויבט לארץ ובכל מיני הבריות שבו בודאי נופל על האדם הזה יראת הרוממות ומיד יגיע אליו הפחד והבושה גדולה להתקרב אליו ית"ש דהיינו בבחון אמונת את פחיתת ערכו ושפלותו מגוף העכור שלו וממיעוט שכלו וישים לנגדו גודל רוממותו וגדולתו וחכמתו הנפלאה של הבורא ית"ש ויתעלה אזי אין לו לאדם מקום בית מנוס מפני פחדו והדר גאונו ית' וכשהשיג דהמע"ה יראה זו הרוממות אמר אנה מפניך אברח וגו'. ואף יש לאדם בושה גדולה לדבר איזה דבורים לפניו ית"ש מצרכי ענינו כי ירא מגשת אליו ית"ש אך במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו וחסדו הגדולה של הבורא ית"ש ויתע' ודבר זה מתורת משה למדנו כי שם רמז ואין מספר בכמה מקומות בת"הק שיתקרב אליו וישאל מאתו ית' כל צרכו ויעשה בקשתו בפ' משפטים כתיב כ"א צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וסמוך לו נאמר ושמעתי כי חנון אני. גם בפ' ק"ש קול רמז אשר נלמד מענין ולעבדו בכל לבבכם דר"ז איזה עבודה שהיא בלב הו"א זו תפלה. גם מרומז בפסוק את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד הרצון בזה אף שאמרתי לך לירא מפניו ית' עכ"ז אותו תעבוד וקצרה היריעה מהכיל כמה פסוקים המפורשים בתורה ובנביאים ובכתובים ע"ז. אך בלתי הרשאה זו היה האדם מתירא מתפחד להתקרב אליו ית"ש לדבר איזה דבורים לפניו מגודל שלטנותו ורוממותו ית' כנודע וכנ"ל. ועל היראה זו הרוממות האמתית רמז לנו משרע"ה בתו"הק במ"שמה ה' אלהיך שואל מעמך כ"א ליראה את ה' אלהיך וע"ז רמזו רז"ל אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא שבשביל שגדלה השגתו ברוממותו וגדלותו של הבורא ית"ש ויתרומם יותר מכל ישראל כמעט לאין תכלית כמ"ש ותחסרהו מעט מאלהים גלל כן ממילא בא אליו היראה והבושה מהבורא ית' ויתרומם. ובודאי אדם שהשיג יראה העיקרית יראת ההתרוממות רחוק הוא מלחטוא כי תפול עליו אימה ופחד ובושה גדולה מהשם יתעלה כי יאמר בלבבו איך אעשה דבר שהיא נגד רצונו ית"ש ויתעלה שהוא רב ושליט כנ"ל. ועל יראת התרוממות הזה אמר הכתוב ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו ודי בזה הערה למשכיל: