א
ואם בעל השדה אומר לו עקור כו' עד אין שומעין כו' בב"מ דף ק"א איתא היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין לו וידו על התחתונה ושמואל אמר אומדים כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה אמר רב פפא ול"פ כאן בשדה העשויה ליטע כאן בשדה שאינה עשויה ליטע והא דרב לאו בפי' איתמר אלא מכללא איתמר דההוא דאתא לקמיה דרב א"ל זיל שום ליה א"ל לא בעינא ליה א"ל זיל שום ליה וידו על התחתונה א"ל לא בעינא לסוף חזייה דגדרה וקמנטר לה א"ל גלית אדעתך דניחא לך זיל שום ליה וידו על העליונה עכ"ל הגמרא והנה ס"ל להי"א כו' [כמו בב"ח] אבל הרא"ש כתב הא דא"ש בשדה העשויה ליטע אומדין כמה אדם כו' היינו כשבעל השדה אמר הואיל ונטעתה הניחנה או עשה גילוי דעת שניחא ליה בהנטיעה אבל בסתמא יכול לומר קח נטיעותיך ולך אפילו בשדה העשויה ליטע שיכול לומר לדידי ניחא ליה טפי בשדה [לבן] וס"ל דההוא עובדא הנזכר שם דאמר רב הואיל וגלית אדעתך דניחא לך שום וידו על העליונה מיירי בשדה העשויה ליטע דוקא (וכתב ב"י שכן פשטא דלישנא דהרמב"ם) ואם אינה עשויה ליטע אפי' גלי דעתיה דניחא ליה קאמר רב דידו על התחתונה זהו שיטתו דהרא"ש והרמ"ה ס"ל כהרא"ש בהא דאם א"ל עקור נטיעותיך ולך דאפי' עשויה ליטע שומעין לו וכמש"ר ברישא שדעת הרמ"ה הוא כדעת הרא"ש אבל בסתמא שלא גילה דעתו והיא עשויה ליטע [או שאינה עשויה ליטע] והוא גילה דעתו דניחא ליה בנטיעותיה לא ס"ל כהרא"ש אלא ס"ל דידו על העליונה ורב ושמואל אליבא דר"פ שחילקו בין עשויה ליטע ובין אינה עשויה ליטע מיירי בסתמא שלא גילה הבע"ה דעתיה וההוא עובדא דרב מיירי באינה עשויה ליטע ואפ"ה א"ל רב כיון דגלית דעתך דניחא לך שום לו וידו על העליונה והיינו כפי מה ששמין דאמר שמואל וזהו מש"ר בשם הרמ"ה בסמוך שמחלק בזה עם הרא"ש ועי' באשר"י שכתב שם שדעת רוב המפרשים המה כדברי הרמ"ה דמפרשים דמיירי ההיא עובדא באינה עשויה ליטע והוא הוכיח דאיירי בעשויה ליטע והב"י בא ליישב ולתרץ דאין ממש בהוכחתו אבל המעיין בדברי הרא"ש ימצא שדבריו נכוחים וכלל דבריו המה דבשלמא אי מיירי בשדה העשויה ליטע א"ש דסתם דבריו מתחלה וא"ל זיל שום ליה ומ"מ לא אמר ליה בהדיא זיל שום ליה וידו על העליונה כיון דלא גילה דעתו דניחא ליה וכשא"ל לא בעינא הו"ל כאילו א"ל עקור נטיעתך וי"ל ומש"ה לא השיב ליה ולא מידי דאפילו בשדה העשויה ליטע שומעין לו אך צ"ע דמאחר דר"פ אמר דל"פ דרב איירי באינה עשויה ליטע לפי מ"ש הרא"ש. שוב מצאתי באשר"י שכתב ז"ל והא דר"פ דפי' דברי רב דלא פליג לא בפירוש איתמר ור"ל מה שאמר רב פפא דרב מודה בשדה העשויה ליטע זהו לא אמר בפירוש אלא מכללא וכמ"ש בשם הרא"ש. ובפי' כמה אדם רוצה ליתן בשדה זו לנטעה כתב הרא"ש כשאר שתלי העיר וכן נראה מפירש"י: ומ"ש בידו על התחתונה היינו בפחות שישומו אותו שמאים בקיאים ה"ה פ"י מהלכות גזילה כתב שפירש"י עיקר וכן פי' הרמב"ם ועיין בב"י מ"ש בשם תלמידי רשב"א על הא דאמר שמואל:
הסבר על זכויות יוצרים
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.