דרישה, חושן משפט שנ״ב:ז׳

א

ואם תפסו אין מוציאין כו' ולפי גירסת רש"י יראה כו' שם תבעוהו בעלים כו' [עיין בב"ח שמביא ל' הגמרא עם פרש"י ע"ש] וכתב ב"י ז"ל נראה מדברי רבינו שעלה על דעתו שהיה להרמב"ם גירסא אחרת במימרא דרבא ואין צורך לכך אלא אין חילוק בין גירסת רמב"ם לגירסת רש"י אלא טעמו של הרמב"ם דרב טביומי מתנו לה בלשון איבעיא ועלתה בתיקו עכ"ל וק"ל על הב"י מה עלה על דעתו בהבנת רבינו דמנ"ל דרש"י לא סבור כהרמב"ם לכן נראה דדברי רבינו מדוייקים הן ע"פ מ"ש רש"י שם על מ"ש רב טביומי מתני בעי רבא נשבע לשקר מהו מי אמרינן אכתי עליה רמיא כיון דלשקר נשבע סופו להתחרט ולשלם הלכך תביעתו תביעה או לא עכ"ל דקשה לי האי לשון דכיון דכתב רש"י דמאחר דכתב תחלה בבעייא ראשונה דבנשבע באמת הסברא נותנת דתביעתו תביעה שהוא מאמינו ובנשבע לשקר אינו מאמינו ונסתלק כבר א"כ הו"ל למכתב בבעיא זו דנשבע לשקר דמיבעיא ליה אי אמרינן אע"פ שנשבע לשקר מ"מ תביעתו תביעה שמא סופו להתחרט או לאו א"כ ע"כ צ"ל דרש"י ס"ל דרב טביומי לא מתני לישנא קמא כלל וס"ל לרבא הסברא הפוכה דבנשבע שבועת אמת ודאי נסתלק השומר בשבועתו ולא קמיבעיא ליה אלא בנשבע לשקר ומטעם כיון דנשבע לשקר י"ל שסופו להתחרט וכמ"ש רש"י באית דגרסי הנ"ל ורש"י לא דחה אותה הגירסא אלא לישנא דמתני רב כהנא דא"כ איך הדר איבעיא ליה לרבא עמד לישבע מהו וכן נ"ל אבל לא למאי דמתני רב טביומי דנראה דלא תנא אותה איבעיא דעמד לישבע אלא תני הכי נשבע באמת פשיטא ליה לרבא דלא נפטר הגנב אלא בעי רבא נשבע לשקר מהו וא"כ לק"מ וס"ל לרבינו זה לדוחק לומר שהרמב"ם היה לו גירסא אחרת מאחר שמוכח מל' רש"י שהיה לו גירסא זו משא"כ אם לא היה מוכח מל' רש"י הגי' הנ"ל היינו אומרים שודאי הרמב"ם ס"ל דבנשבע באמת פשיטא דפטור וק"ל ומש"ה כ"ר ע"פ מ"ש תחלה שגם הסכים דבנשבע באמת אמרינן דלא נסתלק ומשמע דס"ל כלישנא קמא וא"כ בנשבע לשקר ודאי נסתלק ומוציא הכפל וזש"ר ולפי גירסת רש"י יראה שהבעלים כו' ר"ל לפי אית דגרסי הנ"ל דכתב רש"י ומל' רש"י שכתב בבעיא דרב טביומי ל' דכיון הנ"ל מוכח שכן הוה מתני רב טביומי בנשבע באמת דלא נפטר הגנב וכמ"ש הרמב"ם ע"כ לא ס"ל כוותיה בהא אלא כלישנא קמא וכן מסתבר ג"כ לרבי' אלא שאיכא למימר דבנשבע באמת ס"ל כלישנא קמא ובנשבע לשקר ס"ל כלישנא בתרא דעלת' בתיקו וזה לא נ"ל לרבי' ומש"ה כתב דיראה לו שגם בנשבע לשקר פסקינן כדתני רב כהנא והבעלים מוציאים כו' אלא שצ"ע דכיון דס"ל לרבי' ל' קמא לעיקר למה לא כ' האיבעי' דאיתמר עלה בעמד לישבע מהו שעלתה בתיקו והול"ל דבעמד לישבע הוי ספק ואם תפס אין מוציאין וצ"ל משום דרבי' לא נחית לכתוב כל הדינים התלויים בכפל וקנס כ"א הדברים ההווים ומצויי' וכמש"ר בס"ס שמ"ט ועמ"ש בחידושים דרך אחרת בביאור דברי רבי' ע"פ הגמ':

הסבר על זכויות יוצרים

דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il

מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן