בני יששכר, כסלו-טבת ב׳:כ״ד

א

בזוהר ויחי דף רח"ל ע"ב א"ר יהודה כתיב לא תירא לביתה משל"ג כי כל ביתה לבוש שני"ם האי קרא ר' חזקי' חברנא אוקים ביה דאמר דינא דחיבייא דגיהנם תריסר ירחין פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלגא וכו' והיכן מישתלמי נפשייהו בשלג וכו' יכול אף ישראל כן ת"ל לא תירא לביתה משל"ג מ"ט בגין דכל ביתה לבוש שני"ם א"ת שנים אלא שנים כגון מילהו פריע' ציצית ותפילין מזוזה ונר חנוכה וכו' עכ"ל (הוא פעם אחד מוזכר בזהר מן נ"ר חנוכ"ה ויותר מזה לא ידעתי) הנך רואה שע"י קיום מזוז"ה ונ"ר חנוכ"ה ניצולין ישראל מן דין גיהנ"ם (ובזה תמצא טעם לנוסחתינו בהודא' עם נוסח על הניסים יש בהם ק"ח תיבין מנין גיהנ"ם לרמז מצות חנוכ"ה מציל מן גיהנם ועמש"ל סימן ו' בענין ריבוי הטוב עיי"ש) ומהראוי להתבונן מהו אולמייהו משארי המצות ונ"ל עפ"י מ"ש בגמ' דאיפלגו בנ"ר חנוכ"ה אי בימין אי בשמאל ופסק הש"ס הלכתא בשמאל כדי שתהא מזוז"ה בימין ונ"ח בשמאל (רצ"ל ויהי' מסיבב במצות) וקשה ע"ז הטעם דהנה בשאילתות דר"א אמר שם דגם המ"ד דס"ל בימין טעמא רבא אית ליה דימין הואיל ואיתעביד בי' מצוה חדא וכו' ומאן דס"ל בשמאל אמר הטעם כדי שתהא וכו' ונ"ח בשמאל כמו בתלמודא דידן וא"כ לפי"ז מהו ההכרע' שהכריע התלמוד הלכה בשמא"ל כדי שתהא מזוזה וכו' הא גם מ"ד מימי"ן טעמא רבא אית ליה ובכמה מקומות משתמשין בתלמוד בזה הטעם:

ב

ונ"ל עפ"י מ"ש בזהר פ' בשלח דף קע"ד ע"ב פתח ואמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו' פדעהו מרדת שח"ת וכו' ת"ח בהאי קרא תשכח בריר' דמלה כתיב אם יש עליו מלאך אי לא כתיב יתיר יאות הוא אבל מלאך מליץ אחד מני אלף כתיב ומאן איהו דא הוא מלאך דממנא עימי' דב"נ בסטר שמאלא דכתיב יפול מצדך אלף דדא הוא סטרא דשמאלא דכתיב בתרי' ורבבה מימינך אבל אחד מני אלף דא הוא יצה"ר דאיהו אחד מאינון אלף דהוו לסטר שמאלא בגין דאיהו סליק לעילא ונטיל רשו וע"ד אי ב"נ אזיל באורח קשוט וכו' כדין איהו סליק ואתעביד סניגוריא ואמר קמי' קוב"ה זכו עלי' דב"נ כדין קוב"ה אמר פדעה"ו מרדת שח"ת עכ"ל:

ג

ממילא לפי"ז רווחא לן שמעתתא דפסק בש"ס להלכה נ"ר חנוכ"ה בשמא"ל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל דכיון דעבדינן מצות גם בשמא"ל אז ההוא מלאך א' מני אלף העומד בשמאל סליק ואיתעביד סניגורא ומלמד עליו זכות ואומר קוב"ה פדעהו מרדת שחת וז"ש בזהר הנ"ל לא תירא לביתה משל"ג (דינה של גיהנ"ם) מ"ט כי כל ביתה לבוש שנים א"ת שנים אלא שנים מזוז"ה ונ"ח דהלכתא נ"ח משמאל בכדי שתהא מזוז"ה בימין ונ"ח בשמא"ל בכדי דההוא מלאך א' מני אלף העומד בשמאל ילמד עליו זכות ויצילהו הש"י ממרעין בישין בעוה"ז וכן יאמר הש"י פדעהו מרדת שחת בעוה"ב וכ"ה הענין בציצית ותפילין הנה תפילי"ן בשמא"ל וג"כ מילה ופריעה א"א לפרוע כ"א בסיוע השמאל ואז ההוא מלאך אחד מני אלף מלמד עליו זכות ואומר הקב"ה פדעהו מרדת שח"ת וכ"ה בנוסח הברכה אחר המילה צוה להציל ידידות שארינו משח"ת למען בריתו אשר שם בבשרינ"ו כי קודם הפריעה המילה היא בעור ולא בבשר משא"כ כשפורעין נעשה הברית בבש"ר ממ"ש שמגלה העטר':