——–
בזמן שברח דוד מפני שאול, והפלישתים היו מוצבים אז בבית לחם, שמעו שלושת הגיבורים אשר לדוד, שהיו גיבוריו המובחרים מהשלושים שהיו ראשי המחנות, כי דוד המלך צמא למים. גם מפני החום ששרר שם במצודה בימות הקציר, ואולי לא היו מים טובים במצודה בה שהה דוד, וגם כי היה דוד מתאווה ומתגעגע לאותם מים זכים וקרים בבור של עיר הולדתו בית לחם. "וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר?" ויֵרדו שלושה הגיבורים אל מערת עדולם. אבל דוד לא התכוון שגיבוריו יסכנו את חייהם כדי להביא לו מים מבור בית לחם.
"וַיִּבְקְעוּ שְׁלשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד – וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם, וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיְיָ". לאחר שהגיבורים הביאו את המים לדוד, התחרט דוד המלך על כך ששלושת הגיבורים סיכנו את חייהם למענו ובעבור תאוותו למים ולא אבה לשתות את המים, הוא ניסך אותם לה'. לפי הרד"ק: היה אז חג הסוכות שהיו מנסכין בו המים. ועשה שם דוד בָּמָה כי היתר הבמות היה אז, וניסֵך את המים האלה בבמה. ואמרו: למה שלח שלושה? אחד – היה הורג, ואחד – היה מפנה ההרוגים, ואחד – מכניס צלוחית בטהרה. הרלב"ג מביא: שכבר אז היה המנהג לנַסֵך את המים, וזה המקור למנהג ניסוך המים בחג הסוכות, שהוא זמן תפילה על הגשמים, כי זמן הזריעה קרוב ויצטרכו לגשמים, ובסוכות נידונים על המים. אברבנאל מדגיש: שלאחר השתדלותם הגדולה של הגיבורים בהבאת המים, תוך סיכון נפשותם – רצה דוד להראות: כי מעשה גדול זה, ראוי להעשות רק לתכלית נעלה ביותר של ניסוך המים לה'.
ורבותינו הסבירו שדוד לא התאוה שישקוהו מים, אלא "[מים]" הכוונה לתורה, וכוונתו היתה: מי ילך לשאול את הסנהדרין שבבית לחם (מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר) את ההלכה שהיו צריכים לשאול, לגבי חלקת השדה המלאה עדשים ושעורים ובה הסתתרו הפלישתים להילחם בישראל. ושאלתו היתה: האם מותר היה לשרוף ולגלות את מקומם של הפלישתים, או שאסור להציל עצמו בממון של חברו. והלכו שלושת הגיבורים בשליחות דוד המלך לשאול את הסנהדרין: האם יש לדוד רשות לשלֵח אש בגדישים שצמחו בהם שעורים ועדשים שהיו שייכים לישראל, ולשרוף אותם ביחד עם הפלישתים שהסתתרו בין הגדישים? תשובת הסנהדרין היתה: שאסור לעשות זאת, אך דוד הוא מלך ויכול לפרוץ לו דרך ואין מוחין בידו. והגיבורים בתנ"ך הם גדולי התורה שליוו את דוד בכל דרכיו וסיכנו את עצמם כדי לברר את ההלכה, לכן "וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם", הכוונה: שלמרות הכל לא הניח דוד לשרוף את הגדישים או להאכילם לבהמותיו, מפני שאסור להנות מדברי תורה שנתקבלו בדרך לא נכונה (וסיכון חיי אדם), ואפילו שהדברים נכונים.
שלושת הגיבורים שהביאו מים לדוד:
[אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה] אחי יואב שר הצבא – הוא ראש השלושה והכי נכבד בין שלושה הגיבורים שהביאו את המים לדוד. אֲבִישַׁי לא היה מתעייף אפילו לאחר שהרג 300 איש. אך לא הגיע למעלת הגיבורים: עֲדִינוֹ הַעֵצְנִי, אֶלְעָזָר בֶּן דֹּדוֹ ושַׁמָּא בֶן אָגֵא.
[בְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע] מִקַּבְצְאֵל ביהודה – היה גדול במעשים טובים, וגיבור: היכה את יושבי שני ארמונות, ביום קר ומושלג כאשר האריות רעבים ומסוכנים מאוד, הוא ירד לבור והיכה את האריה, היכה את האיש המצרי בעל פרצוף גדול המטיל אימה במראהו ובידו חנית, ולמרות שהוא יצא לקראתו רק בשבט בידו, לקח ממנו את החנית והרגו. הוא היה הנכבד בין 30 הגיבורים הנמנים אחריו, אך לא הגיע למעלת הגיבורים: עֲדִינוֹ הַעֵצְנִי, אֶלְעָזָר בֶּן דֹּדוֹ ושַׁמָּא בֶן אָגֵא.
[עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב] שר הצבא – יש המפרשים שהוא היה הגיבור השלישי, ונחשב בין 30 הגיבורים המנויים, עד אוריה החתי.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5