——–
מהבלתי יתכן
ליהודה שלושה בנים: עֵר, אוֹנָן ושֵלָה. "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר". עֵר מת והמצווה היא לייבם: שאם מת אחד האחים בלי זרע, היה אביו או אחיו נושאים את אשתו, "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן: בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ". אך גם אוֹנָן מת. "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ: שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי, כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו. וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ". לאחר זמן מתה אשת יהודה וכאשר נחם "וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ"… ומאחר שיהודה היה אדם חשוב היו יודעים מתי הוא יוצא מביתו, "וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר: הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ". כשראתה תמר ששֵלָה – אחי שנֵי בעליה המתים כבר גדל ולא ניתנה לו לאשה, הסירה את בגדי אלמנותה "וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב… עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה" כדי שתוכל לזכות בזרע יהודה.
יהודה אשר עבר שם לא הכירה ולא ידע כי כלתו היא, כיון שכיסתה את פניה. ולמרות שרצה ללכת לדרכו, מובא בסוטה פ"ק: שהקב"ה זימן לו מלאך הממונה על התאווה שדחפו, וכפה אותו שילך אליה. הוא השאיר אצלה ערבון את חותמו ופתילו ומטהו, ויבוא אליה ותהר לו. ויהי אחרי כשלושה חודשים הוגד ליהודה שתמר כלתו זנתה והיא הרה לזנונים, "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף".
לפני שהיא מוצאת לשרפה שולחת תמר אל חמיה את הערבון: החותמת, הפתילים והמטה ואומרת : "לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה, לּוֹ אָנֹכִי הָרָה".
תמר היתה מוכנה להישרף באש! ובלבד שלא לבייש את יהודה חמיה. "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר: צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי". גם תמר וגם יהודה מתנהגים משכמם ומעלה: יהודה לוקח אחריות, ומודה בפני כולם שתמר כלתו צָדְקָה ממנו וההריון שלו. הוא מעדיף להתבייש בעולם הזה ואפילו בפרהסיה, מאשר להתבייש בעולם הבא. מיהודה ותמר נולדו התאומים הצדיקים לבית יהודה: פרץ וזרח. ומפרץ נולד: מלך המשיח. "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ: פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן, וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה, וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד, וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5