——–
אין קדושת שביעית אלא בגידולים שבקרקע של יהודי, אבל בקרקע של גוי אין קדושת שביעית. ואין להחמיר בזה, כי בבית דינו של מרן רבנו יוסף קארו זצ"ל עשו חרם על כל מי שיחמיר לשמור קדושת שביעית בגידולים שבקרקע של גוי. ופירות אלו חייבים בתרומות ומעשרות [בלי ברכה], אם גמר המלאכה היה אצל היהודי. {כמבואר להלן בהלכות תרומות ומעשרות. וכן דעת הרדב"ז, הרמ"א, מהר"ם גלאנטי, הלבוש, הפרישה, מהריק"ש, מהר"ם בן חביב, החיד"א, מהר"ש סלאנט, הגאון ר' יהושע מקוטנא, הגאון ר' יצחק אלחנן מקובנא ועוד. (שסה)}
קנה פירות מחנות המוכרת גם פירות מקרקע של גוי וגם פירות שיש בהם קדושת שביעית ['אוצר בית דין', כדלהלן], ואינו זוכר מאלו פירות קנה, רשאי להחמיר ולנהוג בהם קדושה, ואין חשש מהחרם הנ"ל, כיון שהחרם לא היה במקרה של ספק. (שסז)
ערלה – אין קדושת שביעית נוהגת בפירות של ערלה [שמאחר ואסורים הם באכילה, לא שייכת בהם מצות התורה 'לאכלה ולא להפסד' כפי שיתבאר בהמשך]. (ילקו"י ערלה תמ)
עלי גפן – שממלאים בהם אורז ובשר, יש בהם קדושת שביעית. ויקפידו לנקותם היטב מהתולעים כמבואר תהליך הניקוי בחוברת 'כשרות המטבח'. ואותם הקונים עלי גפן בקופסאות שימורים המיובאים מחו"ל, בודאי שאין בהם קדושת שביעית. (רמב"ם שמיטה פ"ז הט"ז)
גת – שיח גת שלועסים אותו להתרענן, אין נוהג בו קדושת שביעית. (עצי עולה לה. רפט)
פטריות – אין קדושת שביעית נוהגת אלא בגידולי קרקע, ולכן פטריות כיון שאינם יונקים מהקרקע, אין בהם קדושת שביעית. (המאירי, הגרצ"פ פראנק, דרך אמונה. שס)
פרחים – שנטע לנוי, בין אם יש בהם ריח בין אם אין בהם ריח, אין בהם קדושת שביעית, שהרי אין הנאתם וביעורם שווה. (שצ)
בשמים – אין נוהגת בהם קדושת שביעית, אלא אם כן עשויים לתת טעם וריח בתבשיל, שאז הנאתם וביעורם שווה. ולכן מותר לבשל עלי הדס לחולה סכרת, כדי שישתה את המים לרפואה, כיון שאין בהדסים קדושה. (מהרי"ל דיסקין, חשב האפוד, ציץ הקודש, ציץ אליעזר, תנובות שדה ועוד. שצב. חזון עובדיה סוכות שטו. תמו)
דשא – העומד לנוי, אין בו קדושת שביעית, ולכן מותר אפילו לשרפו. (שיד)
צמר גפן, ודבש [מפרחי הדר] – אין בהם קדושת שביעית. (מנחת יצחק, כרם ציון. שצה)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה
מנחם אב התשס"ז
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5