א בְּתִשְׁעָה בְּאָב לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ אֵשׁ בַּהֵיכָל וְנִשְׂרַף עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה בְּיוֹם עֲשִׂירִי, וּמִפְּנֵי כָּךְ מִנְהָג כָּשֵׁר א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל עֲשִׂירִי וְיוֹם עֲשִׂירִי. { הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין עַד } ב { חֲצוֹת הַיּוֹם וְלֹא יוֹתֵר } (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי); { אִם חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁבָּת וְנִדְחָה לְיוֹם א', } ג { מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן יוֹם ב', אֲבָל בַּלַּיְלָה } ד { אָסוּר מִפְּנֵי אֲבֵלוּת שֶׁל יוֹם } (מַהֲרִי"ל).
א א שלא. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ט"ז ומ"א. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי מ"א ע"ש. וע' בשו"ת חות יאיר סימן ע'. והגאון מהר"ש מפראג פסק כשחל ט"ב ביום ה' והחתונה היא בשבת התיר בליל ה' להחתן וכלה ולאביהן לאכול בשר ולא לשאר בני סעודה ואין להתענג אפי' משאר מאכלים. וכנה"ג כתב טוב שלא לשמש מטתו ליל י'. אבל מי שמתענה גם בעשירי אין צריך להחמיר בזה גם בי"א דעשירי גופא חומרא. אחרונים: ב חצות. וה"ה שלא לרחוץ ולספר ולכבס עד חצות אחרונים בשם רש"ל. ומ"מ מותר ליטול ידיו דדוקא ברחיצה גמורה במרחץ אסור. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ"א: ג מותר. והמתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך להתענות אם נדחה. מהרי"ל מ"א: ד אסור. והמתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ"א כתב בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה. וכתב המ"א ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בציבור:
א׳ שלא לאכול בשר. ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דהא מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס ולהרבו' בבנין של שמח' ונישואין וכל דבר ועוד דבמנהגי' מתי' לאכול בשר אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונ' במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעוד' מצוה כמ"ש סי' תמ"ד וע' בא"ע ססי' ס"א בב"ח שכ' דוקא שכבר אירס אז מברכין שהשמחה במעונו וכ"כ הריטב"א א"כ משמע דלא הוי סעודת מצו' ולכן אין לאכול בשר וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי וכ' רש"ל בתשו' סי' צ"ב שאין לרחוץ ביום עשירי ואין לספר ולכבס עד חצות (לבוש) ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת: ב׳ מותר לאכול. וה"ה המתענה בכל שנה ב' ימים רצופים א"צ עתה להתענות דהא אפילו ביום העשירי גופא מקלינן כמ"ש סי' תקנ"ט ס"ט ולא גזרינן משום שאר שנים כמ"ש סי' תמ"ד ס"ב לענין ע"פ דהתם הוי דרר' דאוריית' (מהרי"ל סי' קל"ג): ג׳ בלילה אסור. דכמה מיני תענית של תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין (מהרי"ל) ומה"ט המתענה בעשירי עד חצות אז כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום וכן מ"כ: כ' בשל"ה דהמתענים ביום י' יקראו איכה ונ"ל דאם הם י' לא יקראו בצבור עמ"ש ססי' תרכ"ד וכ' בכ"ה טוב שלא לשמש ליל י':
א׳ מנהג כשר כו'. בטור כתו' ל' זה וסיים בל' זה רק להשיב הנפש שיהא קרוב לעינוי עכ"ל ופי' מו"ח ז"ל דהאי רק להשיב כו' לא קאי על בשר לומר דבשר מועט מותר להשיב נפש אלא הכי קאמר יאכל אפי' מאכלים אחרים רק כדי להשיב נפש אבל בשר כלל לא גם מלשון השלחן ערוך שלא העתיק סיומא דמלתא משמע שפירש כן אלא דא"כ הוה ליה מ"מ לכתוב דבר זה להורות דאף במאכלים אחרים ימעט ונראה דבעל הש"ע לא פי' להחמיר במאכלים אחרים למעט בהם דאפי' הרבוי בהם אינה שמחה דאין שמחה בלא בשר אלא הכי קאמר הטור לא יאכל בשר שהוא משמח אלא יאכל מאכלים אחרים שהם אינם אלא להשיב נפש וע' מ"ש סימן תקנ"ט ס"י וכבר נתפשט המנהג בכל המדינות האלו כן והיינו לערך ארבעים שנה וקודם לזה היו אוכלים בשר בליל ט"ב וכן הוא בדברי ר' שלמה לוריא בתשו' לנהוג כן. וכ' עוד דבעשירי אסור לרחוץ או לספר ולכבס דלא כמו שכתוב במנהגים ולפי מ"ש רמ"א דיש מחמירין עד חצות יותר פשיט' שאחר חצות מותר בכל עיין מה שכתבתי בסוף סי' תקנ"ט:
תקנ״ח:א׳תשד״מ א׳ (ס"ק א) שלא כו' כל הקרואים. ר"ל אפי' אינו קרוב וגם אינו הולך משום ריעות. אע"ג דער"ח עד ט"ב אין רשאי לילך על סעודת מצוה כ"א ההולך מצד קורב' או ריעו' לכל מר כדא"ל כדלעיל סי' תקנ"א סעיף יו"ד: ב׳ לילה זו קילא. וע' באה"ע בב"ח ס"ס ס"ב (וכ"ה בב"ש שם) שכתב דוקא שכבר אירס כו'. ולפ"ז אפי' במקום ששולחים סבלונות לא הוי ס"מ כיון דתלה מ"א שם סעודת מצוה בברכות שהשמחה במעונו. ודלא כמ"ש סי' תמ"ד. אבל בס' א"ר כתב לדינא דבמקום ששולחים הוי ס"מ. וכ"כ בתשו' ח"י סי' ע'. וכתב עוד בס' א"ר בשם זקנו מהר"ש ז"ל דאפי' במקום דאין שולחים סבלונות מ"מ התיר לחתן וכלה ואביהם ואמם לאכול בשר ולא לשאר אנשים. וגם בענין כלי שיר ע"ש: תקנ״ח:א׳תשמ״ה א׳ (ס"ק ב) מותר כו' כמ"ש סי' תקנ"ט ס"ט דהתירו בט"ב שנדחה לבעלי ברית לאכול אחר מנחה. כמ"ש סי' תמ"ד דער"פ שחל בשבת מבערים את הכל לפני שבת ומשיירים לשבת כו' ובע"ש צריך לברר החמץ קודם חצות כמו אלו היה ער"פ ממש דגזרינן אטו ערב פסח בשאר שנים: תקנ״ח:א׳תשמ״ו א׳ (ס"ק ג) בלילה. דכמה כו' דבשלמא ליל עשירי איכא טעם למניעת בשר כמ"ש בש"ע. אבל כשנדחה והוי מוצאי ט"ב ליל י"א לא שייך אותו טעם ואף על פי כן אין לאכול בשר בלילה ועז"כ מ"א משום דכמה מיני כו':
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…