א אַחַר אֲפִיקוֹמָן א אֵין לֶאֱכֹל שׁוּם דָּבָר. { הַגָּה: וְלֹא יֹאכְלֶנּוּ } ב { בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, דְּלֹא עָדִיף מֵאִלּוּ הִפְסִיק בְּשֵׁנָה דְּאָסוּר מִשּׁוּם דְּהָוֵי כִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת } (טוּר). ב מִי שֶׁיָּשַׁן בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה וְהֵקִיץ, אֵינוֹ חוֹזֵר לֶאֱכֹל. בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁיָּשְׁנוּ מִקְּצָתָן בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה, חוֹזְרִים וְאוֹכְלִים. נִרְדְּמוּ כֻּלָּם, וְנֵעוֹרוּ, לֹא יֹאכְלוּ. נִתְנַמְנְמוּ כֻּלָּם, יֹאכְלוּ. { הַגָּה: וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁיָּשְׁנוּ לְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן, אֲבָל שֵׁנָה } ג { קֹדֶם לָזֶה לֹא הָוֵי הֶפְסֵק } (טוּר וְרַבֵּנוּ יְרוּחָ ם).
א א אין לאכול. ובדיעבד אם אכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן. ומדכתב המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי כמו ששותי' עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרין דוקא כמ"ש סי' תפ"א וכ"מ בט"ז סי' תע"ט ס"ק ב' וכן עיקר דלא כמ"א שכתב בפשיטות וכמו שאסו' לאכול כך אסור לשתות ואין זה הסכמת הפוסקים. ח"י: ב בשני. אפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות. ודוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מגן אברהם: ב ג קודם לזה. אפי' בתוך האכילה אין בכך כלום. ד"מ דלא כמהרי"ל:
א׳ אין לאכול. וה"ה דאסור לשתות עי' בטור סי' תפ"א ובב"י: ב׳ בשני מקומות. אפי' בחדר א' לא יאכלנו בשני שלחנות (כ"מ בגמ') ומשמע דווקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות וכ"מ ס"ב ועמ"ש סי' תפ"ד: ג׳ אינו חוזר. דהוי כאוכל בשני מקומות: ד׳ נתנמנמו. היינו נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא (גמרא): ה׳ לא הוי הפסק. דלא כמהרי"ל שכתב דהוה הפסק דכל האכילה של הלילה הזה הוי כפסח דיליה (ד"מ):
א׳ אחר אפיקומן כו'. דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי' משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום לאכול ואפי' באותו מקום כ"כ הטור:
תע״ח:א׳נ״ט א׳ (ס"ק ב) בשני מקומות אפי' בחדרא' כו' כ"מ בגמרא דף פו ע"א תנן שני חבורות שהיו אוכלים בבית א' אלו הופכים את פניהם הילך ואוכלים ואלו הופכים כו' (פירש רש"י שרשאי להפך פניהם אע"ג דנראה כשני חבורות דהא אפי בשני חבורות בשני בתים שרי) והמיחם באמצע (פירש"י שיש בו מים חמין למזיגת היין מותר להיות באמצע השני חבורות כדי שיהיה נוח לשמש ליטול ממנו לצורך השני חבורות) וכשהשמש עומד למזוג (לאחד מבני חבורה שאינו אוכל עמהן) קופץ את פיו ומחזיר פניו עד שמגיע לחבורתו (פירש"י שלא יחשדוהו שאוכל בשני חבורות) הא מתני' מיירי בחדר א' וכדמוכח ואעפ"כ השמש צריך לקפוץ פיו שלא יחשדוהו כו' אלמא דאפי' בחדר א' אסור בשני שולחנות תע״ח:א׳ס״א א׳ (ס"ק ד): ב׳ נתנמנמו כו' סברא. ז"ל רשב"ם דף ק"כ ע"ב מלתא דצריכה סברא כגון ששואלים אותו היכן הנחת כלי זה: ג׳ וכי מדכרי ליה הנחתו במקום פלוני מדכר ואומר הן או לאו עכ"ל. ורש"י במס' תענית דף י"ב ע"ב כתב וז"ל אהדורי סברא אם צריך ממנו דבר שצריך הרהור אינו יודע לומר עכ"ל. ומ"ש נים ול"נ תיר כו' לכאורה כפול ע"ש בתוס':
לזכות מרן רבם של כל ישראל רבי יוסף קארו בן הרב אפרים בן הרב יוסף בן הרב אפרים, רבי משה איסרלישׂ בן רבי ישראל ומלכה, רבי יהודה אשכנזי בן הרב שמעון סופר, רבי אברהם אבלי בן רבי חיים הלוי, רבי דוד הלוי סגל בן רבי שמואל, רבי שמואל הלוי קֶעלין בן רבי נתן נטע הלוי – ולזכות כל ישראל החיים והמתים ולתיקון כל ישראל החיים והמתים.
בס"ד –
שולחן עורך ובאר היטב: כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…