——–
אסרו חכמים לנטוע אילן מאכל בתוך ארבעים וארבעה ימים שקודם השמיטה, דהיינו מיום ט"ז באב של השנה השישית, מחשש של 'מראית העין', שיחשדו בו שנטע את האילן בשביעית, אבל עד יום ט"ו באב, מותר לנטוע. (קנא)
והביאור בחשד זה הוא מפני דין אחר בדיני ערלה, שהרי ידוע שאסרה התורה לאכול את פירות האילן עד שיעברו שלוש שנים מנטיעתו, אלא שיש לנו דין שכל הנוטע עד ט"ו באב, נחשב לו עד סוף השנה [כ"ט באלול], כאילו עברה שנה אחת שלימה לערלה, אבל הנוטע מט"ז באב, אינו מונה את השנה הראשונה לערלה אלא מהשנה הבאה, כמבואר להלן בהלכות ערלה הדין והטעם. נמצא אפוא, שאם יטע מט"ז באב בשנה השישית, אזי לאחר שלוש שנים, יעשו חשבון למפרע, ויטעו לומר שנטע בשנת השמיטה. למשל: אם נטע בט"ו באב תשס"ז, הרי ששנת תשס"ז עלתה לו שנה ראשונה לערלה. ושנת תשס"ח שנה שניה, ושנת תשס"ט שנה שלישית. אבל אם היה נוטע בט"ז באב תשס"ז, הרי ששנת תשס"ח עלתה לו שנה ראשונה לערלה, ושנת תשס"ט שנה שניה, ושנת תש"ע שנה שלישית. ואז האנשים יעשו חשבון למפרע ויאמרו: למה שנות הערלה הסתיימו לו בשנת תש"ע, כנראה שהוא נטע בשנת תשס"ח שהיא שנת השמיטה, ולכן רק עתה הסתיימו שלוש השנים, כי אם היה נוטע קודם השמיטה דהיינו תשס"ז, היו צריכים להסתיים לו שנות הערלה בשנת תשס"ט. על כן תקנו חכמים שלא לנטוע אלא עד ט"ו באב, ואז יסתיימו שנות הערלה בשנת תשס"ט, כך שלא יבוא האדם לידי חשד שנטע בשביעית חס ושלום. (קנא)
אם עבר ונטע בט"ז באב של השנה השישית, אין צריך לעקור את האילן, ואולם צריך לשים לב למנות שלוש שנים לערלה החל משנת השמיטה. אולם אם זרע מיום י"ז באב והלאה, קנסו אותו חכמים לעקור את האילן. (קסב)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מצוות הארץ – בהלכה ובאגדה
מנחם אב התשס"ז
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5