——–
ו. הדין שעדיף לעשות את המצוה בעצמו, יותר מעל ידי שליח, אמור אף בכל חלקי הגמילות חסדים, שעדיף שיעשם בעצמו, ולא על ידי שליח, היות וכשגופו עסוק במצוה מקבל יותר שכר.
{(((מצוה בו יותר מבשלוחו בגמ"ח)))
ו. א. כתב בשו"ת אחיעזר (ח"א אה"ע סימן כח סוף אות טז) כי לא מצינו מצוה בו יותר מבשלוחו במצוות גמ"ח. וכתב כן כדי להשיב על טענת השם אריה שאין מסירת גט שכיב מרע נחשבת זכות לבעל, היות ומפסיד את המצוה בעצמו, ומצוה בו יותר מבשלוחו. והשיב דלא שייך מצוה בו יותר מבשלוחו בגט שכיב מרע שהוא חולה ואין בכחו להחזיק הגט. והא גם בהפרשת תרומה וחלה לשי' התה"ד דיינינן מטעם זכי' ולא אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו וכן בקדושין.
ועוד הוסיף וכתב, ולבד זה נראה דמצוה דגירושין שאינה מצוה אקרקפתא דגברא, ורק דין מדיני התורה, והמצוה בזה הוא משום תקנת עגונות, והוא בכלל גמ"ח, לא מצינו מצוה בו יותר מבשלוחו במצוה של גמ"ח בין אדם לחבירו. ועי' בפתחי תשובה (אה"ע סי' לה ס"ק ב, ובאו"ח סי' רנ בשע"ת שם). עכ"פ בשכיב מרע מסוכן שאין בכחו להחזיר הגט, לא שייך מצוה בו יותר מבשלוחו. עכ"ד.
ב. ודבריו לכאורה קשים, היות ומקור דין מצוה בו יותר מבשלוחו הוא מדאיתא בקידושין (דף מא ע"א) מצוה בו יותר מבשלוחו. ופירש"י התם, דכי עסיק גופו במצוות מקבל שכר טפי. וא"כ שפיר ניזיל בתר טעמא, ואף הכא מצוה בו יותר מבשלוחו.
והעיקר דאיתא בב"מ (דף פו ע"ב) אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו. וכל מה שעשה אברהם ע"י שליח, עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח וכו'. וחזינן דעל ידי עצמו מעלה היא, ונחשב שהמעיט אברהם במצות הכנסת אורחים מה שעשה ע"י שליח, ובזה אף השם המעיט לבניו, ונתן על ידי שליח. וכן כתב להדיא בספר כד הקמח (ערך אורחים ד"ה כל המחזיק מעלה בעצמו) שיעשה מצות הכנסת אורחים בעצמו ולא על ידי שליח. וכ"כ רבינו יונה בספר היראה (ד"ה ואם יבואו) גבי הכנסת אורחים ו"זל, ואפילו אם יהיו לו אלף עבדים, יטרח הוא בעצמו ויעמוד עליהם, כי מי לנו גדול מאברהם ששימש למלאכים, והיו לו כמה עבדים ושפחות, שנאמר (בראשית יז,כג) ואת כל ילידי ביתו, ואף על פי שנראו כערביים כדברי רבותינו "זל. ובכל מה שעשה על ידי עצמו שילם לו הקב"ה לישראל בכבודו ובעצמו. עכ"ל. ועוד ראה מהרש"א סנהדרין (צד ע"א בחידושי אגדות ד"ה פרעה שחירף בעצמו). וכן כתב בספר יוסף אומץ (יוזפא עמ' 321) ואפילו יהיה לו אלף עבדים יטרח הוא בעצמו ויעמוד עליהם (על האורחים לכבדם) מי לנו גדול מאברהם דשמש למלאכים וכו', ושילם לו ה'. עכ"ל. וכ"כ בספר מטה משה (מעלת צדקה ח"ב פ"ט הכנסת אורחים דף קו ע"ג) גבי מצות הכנסת אורחים ו"זל, ואפילו אם יהיו לו מאה עבדים יטרח הוא בעצמו ויעמוד עליהם, מי לנו גדול מאברהם ע"ה ששימש למלאכים בעצמו והיה לו כמה עבדים וכמה שפחות וכו'. וכך כתב האהבת חסד (ריש חלק ג בהגה) ועוד לו (ח"ג פ"ב) שהאדם בעצמו ישרת אורחיו, כאברהם אבינו שבעצמו עמד ושרת לפניהם כל עת האכילה, ואחר האכילה ליוה אותם. וכ"כ בספר חסד לאברהם (סימן א סעיף ח, ועוד לו בסימן ח סעיף ה) בעצמו שירת (אברהם) לפניהם בכל האכילה.
ג. וכן ראינו בשו"ת בצל החכמה (חלק ה סימן קא) בשם ספר מסדר חילוקים (לאבי המחבר אות תקע"ה) דכתב בשם המהר"ל מפראג, שהסמיך את דין מצוה בו יותר מבשלוחו על הפסוק דאברהם שנאמר בו ואקחה פת לחם וגו' יוקח נא מעט מים, ואמרו ח"זל (ב"מ פו ע"ב) כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו, עשה הקב"ה לבניו בעצמו, וכל מה שעשה ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח. ועוד הביא בשם החתן סופר דילפינן לה מאברהם אבינו עליו השלום דכתיב ביה, ויחבוש את חמורו, בעצמו, אעפ"י שהיו לו עבדים רבים. וסיים דמדברי שניהם נלמוד שגם אם השליח הוא עבדו קנין כספו דיד עבד כיד רבו, אפי"ה מצוה בו יותר. שהרי לא רצה אברהם אבינו עליו השלום לחבוש חמורו ע"י עבדו, וגם כי המים לקח ע"י עבדו. עכ"ד. וחזינן דאדרבא מצות מצוה בו יותר מבשלוחו נלמדת מאברהם שעשה גמ"ח. גם בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' שיב) על קושית השואל מנין לרש"י (הנ"ל קידושין) דיש שכר טפי כשעושה המצוה בעצמו, כתב ליישב דיליף רש"י מהגמרא ב"מ הנ"ל מאברהם, שמה שעשה בעצמו קיבל שכר יותר. וחזינן דמצוה בו יותר מבשלוחו גם בגמ"ח, ואדרבא משם נפיק דין זה. וכ"כ בספר לרעך כמוך (חלק ואהבת לרעך פ"ז סעיף ג) דמצוה בו יותר מבשלוחו במצות הכנסת אורחים, וכדילפינן מאברהם, וכדאיתא בב"מ (דף פו ע"ב הנ"ל). ועע"ש.
ד. ואולי אין כוונת האחיעזר לומר שבסתם גמ"ח אין מצוה בו יותר מבשלוחו, אלא בגמ"ח שלאדם עצמו כביכול אין בכך מצוה, וכל תכלית המצוה רק למקבל, כמו בגט, בזה סבר לומר שאין מצוה בו יותר מבשלוחו, כי מאי נ"מ אי עושה הוא או שלוחו, העיקר שיעשה הדבר. ונקט המילה גמ"ח, לא לכל גמ"ח, אלא רק באופן זה כנידונו, אך בגמ"ח רגיל, גם הוא מודה. וצ"ע אי לכך כיון.
ומ"מ גם איהו הרב אחיעזר לא ס"ל הכי להלכה, וכפי שציין לפת"ש ולשערי תשובה. והנה הפת"ש (אה"ע שם) מביא בשם ספר יד המלך (שבת פ"ל דין ו) שהעיר למה לא מצינו הא דמצוה בו יותר מבשלוחו רק בשני מצוות, קידושי אשה, והכנת כבוד שבת (כדאיתא בקידושין הנ"ל) ולא בשאר מצוות, כגון השבת גזל, ועשיית מעקה, והענקה, ומזוזה, וכדומה. וכתב על כך הפת"ש, טעם נכון לחלק בזה. וממשיך ומ"מ לדינא אין דבריו נכונים, ואשתמיטתיה דברי המ"א (או"ח סי' רנ ס"ק ב) שכתב בהדיא דה"ה בכל מצוות אמרינן מצוה בו יותר מבשלוחו. וכן משמע בש"ס בכמה מקומות בשע"ת שם. ע"כ. ובשערי תשובה (או"ח רנ ס"ק ב) הראה כמה ראיות מן הש"ס ומן הפוסקים דמצוה בו יותר מבשלוחו אמור גם בשאר מצוות. ע"ש. והרי א"כ כן דעת האחיעזר נמי, ורק הביא זאת בתור סניף לדבריו, דאין בגמ"ח משום מצוה בו יותר מבשלוחו, וכפי ששב ומסיים להשען על טעמו הראשון ששכיב מרע לא יכול לשלוח בעצמו, ובכה"ג לא שייך מצוה בו יותר מבשלוחו.}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5