מסכת ברכות פרק ט – משנה ד (משניות)

מסכת ברכות פרק ט – משנה ד

הַנִּכְנָס לִכְרַךְ {ו} מִתְפַּלֵּל {ז} שְׁתַּיִם, אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ {ח} וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ, וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר, וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא:

פירוש הרמב"ם על מסכת ברכות פרק ט – משנה ד

הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו כו' —

כרך – שם למדינה.

ומה שאמר בכאן מתפלל – אינו רוצה לומר תפילה בכוונה ולפאת מזרח, ולא גם כן ברכה, אבל היא בקשה. בשעת כניסתו הוא מתפלל להקב"ה שישמרהו במדינה, ובשעת צאתו יודה לאל שהוציאו ממנה לשלום. ובן עזאי מוסיף שתים: בשעת כניסתו הוא נותן שבח והודאה למקום, על אשר הצילו בדרך עד שהגיעו לשלום למדינה; ובשעת צאתו, מתפלל להצילו כמו כן בדרך שילך בה.

וכבר אמר כלל זה העניין, והוא שיתן שבח למקום על הטובה שגמלהו במה שעבר, ויבקש מלפניו לגמול אותו כמו כן בעתיד. והלכה כבן עזאי:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת ברכות פרק ט – משנה ד

שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ אוֹמֵר שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, נִכְנַס אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם הֲרֵי (זֶה) שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ. בִּקֵּשׁ לָצֵאת אוֹמֵר שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם, לְאַחַר שֶׁיָּצָא אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתֵּן אָדָם הוֹדָאָה לְבוֹרְאוֹ עַל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִן הַטּוֹב, וְיִתְפַּלֵּל עַל הֶעָתִיד שֶׁתָּבֹא לוֹ טוֹבָה:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת ברכות פרק ט – משנה ד

{ט} לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבָה וְיִהְיֶה אַחֲרִיתָם רָעָה, וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהִשְׁתּוֹמֵם כְּשֶׁתָּבֹא עָלָיו צָרָה גְדוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדֵעַ סוֹפָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרִ"י כָּתַב שֶׁיַּחֲשֹׁב כִּי הַכֹּל כַּפָּרַת עֲוֹנוֹתָיו: {י} וּבְיֵצֶר רָע. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֶבְרָה וְהַכַּעַס, וְהָאַף שֶׁכָּל זֶה הוּא יֵצֶר רַע: {יא} לֹא יָקֵל. הוֹאִיל וְהִזְכִּיר אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ, בָּא לְהַזְכִּיר כְּמוֹ כֵן עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ יִרְאָתוֹ, שֶׁזֶּה לֹא יָקֵל וְכוּ' הוּא לִירָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת דַּף ו' לֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} רַשִׁ"י, וּמְסַיֵּם שֶׁהָיָה אַמָּה טְרַקְסִין. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן טְרוּקֵי גַּלֵּי, כְּלוֹמַר שֶׁסּוֹגֵר הַלּוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי, וְאוֹתָהּ אַמָּה חוֹמָה הָיְתָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבָהּ פֶּתַח אוֹ שַׁעַר. אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה רַק שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ה' דְּיוֹמָא וְהִלְכָּךְ אַסְבְּרֵי לַהּ אַבַּיִת רִאשׁוֹן: {יג} גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁמִירַת הָרַגְלַיִם: {יד} שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר וְאוֹמֵר אַל תָּבוּז אֵינָהּ רְאָיָה עַל שֶׁיִּשְׁאַל בַּשֵּׁם אֲבָל רְאָיָה שֶׁלֹּא יָבוּז וְיַלְעִיג לְתַקָּנוֹת חֲכָמִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם יְשָׁנוֹת וְקַדְמוֹנִיּוֹת, וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה בְּזֶה הַמָּשָׁל. הָרַמְבַּ"ם: {טו} וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהֵבִיא רְאָיָה עַל כָּל הָעוֹבְרִים עַל הַתַּקָּנוֹת הָהֵם כִּי יָבֹא זְמַן לְהִפָּרַע מֵהֶם וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם כִּי הֵם הֵפֵרוּ תּוֹרָה (אֲבָל כִּפְשׁוּטוֹ הַפֵּרוּשׁ כְּשֶׁיָּבֹא הָעֵת לְהִפָּרַע מֵהֶם יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוֹת לְהָפֵר הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיָּחוּל עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ וְזֶה עִנְיָן עָמֹק, וּכְבָר הֵעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְׁפָּטָיו יְשָׁרִים כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט):

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5