מסכת ברכות פרק ד – משנה ז (משניות)

דף הבית ספרי קודש אונליין משנה מסכת ברכות כולל מפרשים מסכת ברכות פרק ד – משנה ז (משניות)

מסכת ברכות פרק ד – משנה ז

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר {יג}. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר, הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין:

פירוש הרמב"ם על מסכת ברכות פרק ד – משנה ז

רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר כו' – חָבֵר, שם תלמיד חכם. ופירוש חֲבֵר עיר – חכם המדינה. והוא כינוי בעד תפילת הקהל, שלא יתקבצו אלא לפני החכם שבהם. ורבי אלעזר בן עזריה אומר, שתפילת מוסף – לא יתפללו אותה אלא בציבור, ואינה חובה ליחיד בשום פנים.

ורבי יהודה אומר משמו, שהיא חובה ליחיד בזמן שלא יהא שם ציבור מתפלל תפילת מוסף; אבל בזמן שיש ציבור מתפלל תפילת מוסף במדינה ההיא, היחיד פטור מתפילת המוספין, אחר שהקהל התפללו אותה. והלכה כחכמים:

ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת ברכות פרק ד – משנה ז

אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. בַּחֲבוּרַת הָעִיר, כְּלוֹמַר בְּצִבּוּר וְלֹא בְּיָחִיד: בְּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בְחֶבֶר עִיר. בֵּין בְּצִבּוּר בֵּין בְּיָחִיד: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ. שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וְאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יְהוּדָה יָחִיד הַדָּר בְּעִיר שֶׁאֵין שָׁם עֲשָׂרָה, לְתַנָּא קַמָּא אַלִּיבָּא דְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר לֹא תִקְּנוּהָ אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר יָחִיד זֶה פָּטוּר, וּלְרַבִּי יְהוּדָה אֵין יָחִיד פָּטוּר אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בִּמְקוֹם עֲשָׂרָה, שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹטְרוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

עיקר תוספות יום טוב על מסכת ברכות פרק ד – משנה ז

{יג} בְּחֶבֶר עִיר. דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּכֵיוָן שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא שֶׁבַח, שֶׁאֵין בָּהּ תַּחֲנוּנִים כְּמוֹ בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְגַם אֵין אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד תַּחֲנוּנִים שֶׁל חֹל כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת יוֹצֵר אוֹ תְּפִלַּת מִנְחָה, דַּי שֶׁהַצִּבּוּר בִּלְבָד יִתְפַּלְּלוּ אוֹתָהּ. הָרִ"י:


לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן