מסכת ברכות פרק ד – משנה ד
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קֶבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה, מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. אוֹמֵר, הוֹשַׁע הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
פירוש הרמב"ם על מסכת ברכות פרק ד – משנה ד
רבי אליעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים כו' – רוצה לומר בעניין קבע, שישים תפילתו כמי שיש לו עסק שהוא מצווה לעשותו, וישלימהו כדי שינוח מעבודתו ויסיר מעליו טורחו ומשאו.
ומה שאמר, ואומר הושע ה' את עמך וכו', אין הדבר הזה עניין נוסף על תפילה קצרה, אבל הוא ביאור עניין תפילה קצרה מה היא. ומה שאמר פרשת העבור, ביארו בגמרא שהוא גזור מעבירה; עניינו, אפילו בשעת העבירה הושע ה' את עמך ותרצה אותם ותשלים שאלותיהם.
ואין הלכה כרבי יהושע, אבל דברי התפילה שיתפלל אדם בשעת טרדת הלב והמרוצה כך היא: "צרכי עמך ישראל מרובים ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גְוִיה וגְוִיה די מחסורה, והטוב בעיניך עשה. ברוך אתה ה' שומע תפילה". ויכול להתפלל אותה הולך או רוכב או כמו שיזדמן לו, ואין בה השתחויה. וכשיגיע לישוב, ונשאר זמן שאפשר בו למלאות חסרון התפלה, יתפלל אותה כראוי:
ברטנורא – פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מסכת ברכות פרק ד – משנה ד
הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ קֶבַע. שֶׁתְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה עָלָיו כְּמַשְּׂאוֹי. וּלְשׁוֹן קֶבַע, שֶׁאוֹמֵר חֹק קָבוּעַ עָלַי לְהִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ אֲנִי לָצֵאת מִמֶּנָּה: מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה. וּמַה הִיא תְּפִלָּה קְצָרָה, שֶׁאוֹמֵר הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ וְגוֹ': בְּכָל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר. אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהֵם פּוֹרְשִׁים לַעֲבֵרָה, יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם גְּלוּיִם לְפָנֶיךָ לְרַחֵם עֲלֵיהֶם. פָּרָשַׁת לְשׁוֹן פְּרִישָׁה, הָעִבּוּר שֶׁל עֲבֵרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בִּמְקוֹם סַכָּנָה הִיא צָרְכֵי עַמְּךָ מְרֻבִּים וְכוּ'. וּמִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ אָדָם כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. וְאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל לֹא שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא שָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וּכְשֶׁיַּעֲבוֹר מְקוֹם הַסַּכָּנָה וְתִתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה כְּתִקְנָהּ אִם לֹא עָבְרָה עוֹנָתָהּ:
עיקר תוספות יום טוב על מסכת ברכות פרק ד – משנה ד
אין פירוש למשנה זו
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים בפרט המחברים, התנאים ומפרשי המשנה
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ולויקיטקסט על פ' הרמב"ם (c) לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5