——–
תשובה: ראשית רצוננו להבהיר, מה בדיוק אנו באים לבאר במאמר זה. שמסתמא כל קורא שורות אלו, עומד ומשתומם, ושואל את עצמו:
בשביל מה צריך 'סגולות ועצות' לתפילתנו? וכי לא די בעצם התפילה עצמה, שבכוחה לפעול רבות בשמים, וא"כ לשם מה צריך להקדיש ולכתוב מאמר שלם, כדי לחפש כל מיני 'תחבולות' שייענו לנו מין השמים?
והלא כבר נאמר בפסוק, שבכל עבודת ה' נדרש מהאדם: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך"!
כך עומד ושואל כל קורא כותרת מאמר זה. ואכן שאלה זו – במקומה היא, ויש לתת עליה תשובה.
אלא שמחמת קוצר המקום והזמן, נאלץ לענות ע"ז בקצרה:
יש לדעת כלל בחיים, שהוא יסוד חשוב – שא"א לזוז בלעדיו: אין אדם בעולם, שיכול לבוא בטענה ותביעה לפני הקב"ה בתפילתו, שימלא את בקשתו! ומדוע? כי בדרך כלל, ההרגשה שאדם בטוח בבקשתו – היא נובעת מחמת שיש לו "מעשים טובים", שעליהם הוא נשען וסומך בתביעתו.
וכאן טמונה הטעות החמורה! בכל מעשינו לבד – עדיין אין זה מספיק שיהיה לנו זכות לתבוע בתפילתנו. שהרי הקב"ה הוא זה שהשפיע עלינו רוב טובה, ונתן לנו כוח וחיות לקיים את המצוות. ומבלעדי זה, האדם מצד עצמו, לא היה יכול לעשות כלום!
וכמו שדרשו חז"ל (בויקרא רבה, כ"ז – ב') "מי הקדימני ואשלם", מי מל את בנו – אם לא שנתתי לו קודם בן זכר. מי שם מזוזה ומעקה בביתו – אם לא שנתתי לו קודם בית. מי נתן צדקה וחסד – אם לא שנתתי לו קודם ממון!
וכן דרשו עוד חז"ל (באבות פ"ג – ח') "תן לו משלו, שאתה ושלך – שלו"!!! ולכן גם דוד המלך מתבטא בתהלים (פרק ס"ב) "ולך ה' "החסד", בזה שאתה משלם לאיש כמעשהו"!
נמצא, שאין לו לאדם לבקש ב'כח הזרוע' בזכות מעשיו הטובים, שהרי אין הקב"ה חייב לבריותיו כלום מצד הדין, כיון שכל מצוה שאדם עושה – כבר נטל טובתו למפרע. וכנ"ל. וא"כ אדם פיקח, מה עושה? מחפש לעצמו "עצות" מה לעשות כדי שתפילתו תתקבל ברצון.
ולשם כך – ייחדנו את פירקנו זה !
ויש לנו להציע לקוראים היקרים שלש עצות נפלאות, שיש לנו עליהם הבטחה מחז"ל, שכל מי שיעשה אותם – יהיה בטוח שתפילתו תתקבל ברצון, בעז"ה.
ונעתיקם כאן אחת לאחת:
א. להעביר על מידותיו, ולוותר על רצונותיו – למען כבוד השי"ת. כלומר, אדם שלא מקפיד לעמוד על כבודו האישי, ואפילו אם פגעו בו או העליבו אותו, ויש באפשרותו להשיב מלחמה שַעָרָה, ולהחזיר נקמה לשני, ובכ"ז הוא כובש את כעסו, ואומר לעצמו: כיון שחברי ס"ס נברא בצלם אלוקים, א"כ משום כבודו של הקב"ה אמחל לו על פשעו, – גם בשמים מתנהגים עמו ממש באותה מידה, והקב"ה ג"כ מוחל על כבודו, ומעביר לו על כל פשעיו שחטא נגדו, ומקבל את תפילתו ברצון!
[ויסוד זה, שכל המעביר על מידותיו וכו', מוזכר פעמים רבות בש"ס, ומהם: מסכת ר"ה י"ז, חגיגה ד':, ועוד, ע"ש].
וכעת צריך לזכור עוד פרט חשוב:
מי שמוותר, ומעביר על מידותיו בדברים שבין אדם לחברו, יידע לו שבסופו של דבר – לא רק שלא יפסיד, אלא ההיפך, הוא עוד ירויח הרבה מזה!
ואם תשאלו; מניין לנו שאכן כך הם הדברים, ובאמת כדאי ומשתלם לאדם להעביר על מידותיו?
נענה על שאלה זו – בשאלה נוספת:
האם ידוע לכם, מי היה האישיות הבולטת בכל ההסטוריה של עם ישראל, שהעבירה על מידותיה – בצורה בולטת במיוחד, והיתה מוכנה לאבד את שני עולמותיה, ובלבד שלא לפגוע ולהעליב את השני?
בודאי ניחשתם נכונה – היתה זו רחל אמנו!
רחל אמנו היה לה עתיד 'מזהיר': היא היתה מיועדת להנשא לבחיר האבות: יעקב אבינו! ולהעמיד ממנו את כל המשך שולשלת עם ישראל!
שבע שנים תמימות – ישבה רחל וחיכתה לרגע המיוחל, וכשהגיע ס"ס הזמן, אז בא מישהו והפריע לה באמצע הדרך, היה זה אביה – לבן הארמי!
הוא רצה, שאחותה לאה הבכורה תזכה לזה, ולא רחל!
רחל היה באפשרותה לסלק בקלות את המפריע הזה – מן הדרך, וזאת ע"י שתעדכן את יעקב מראש, על התכנית הזדונית שעומדים לערוך נגדו!
ואולם היא גם ידעה עוד דבר- – –
אמנם בגילוי מידע זה, היא תזכה להגיע לחלום שתמיד ציפתה לו, ואולם זה יעלה לה על 'חשבון' עלבון אחותה! שהיא תסמיק מבושה – ברגע שתתגלה התכנית הזדונית !
רחל גם ידעה, שאם היא תעביר על מידותיה ותוותר ללאה אחותה – זה יעלה לה מאד 'ביוקר': היא תאבד את שני העולמות בחייה!!!
עולם הזה – היא תֵּאָבֶּד. משום שלא תיזכה להינשא ליעקב, ובהכרח תהיה מוכרחה להנשא לאחיו עשיו הרשע (כפי שהיה אז מנהג המקום) ואז כל עולמה יהיה אבוד!
עולם הבא שלה – ג"כ יהיה אבוד, כיון שהיא תפסיד את הזכות הגדולה והנצחית – להעמיד שבטי ה', ולהמשיך את המשך שולשלת עם ישראל, וממילא לא תזכה להגיע לתיקון האמיתי שלה- בעוה"ב!
ובכל זאת, רחל גילתה כאן כוחות נפש עצומים, והתגברה על כל השיקולים, והעבירה על מידותיה – להכריע את הכף לטובת אחותה!
כלומר, היא היתה מוכנה לאבד לעצמה את שני העולמות ובלבד שאחותה לא תיעלב!
ולעיני בשר – נראה היה שרחל המסכנה הפסידה, "ובגדול"! והכל בגלל הצידקות שלה.
ואולם תתפלאו לשמוע שההיפך בדיוק התרחש! לא רק שהיא לא הפסידה – אלא דוקא ע"י מעשה זה היא הרויחה רווח ניצחי לעולמי עד!
הנה ראו את החשבון: ב' דברים הרויחה רחל, בגלל שהעבירה על מידותיה:
א. רחל בטיבעה היתה 'עקרה', ולא היה לה כל סיכוי ללדת ילדים! (ע' רש"י בראשית, פרק ל' פסוק כ"ג).
ובזכות מה ריחם עליה הקב"ה בסוף, ופתח את רחמה אחרי שש שנים של עקרות?
על זה אומר הפסוק (שם) "ויזכור אלוקים את רחל, ויפתח את רחמה", מה פירוש "ויזכור אלוקים"? מסביר רש"י, זכר לה את חסדה הגדול שמסרה סימניה לאחותה!!!
זאת אומרת, בגלל שהיא העבירה על מידותיה בשביל אחותה – גם הקב"ה העביר על מידותיו, ופקד אותה בילדים! ורק בגלל מעשה החסד שלה – היא זכתה להעמיד שבטים בישראל!
ב. עוד דבר שהרויחה רחל, זה כלפי – גאולת בניה. שמובא במדרש (איכה רבה, פתיחה כ"ד.) שהקב"ה לא ירצה להתפייס ולמחול על העוונות שחטאו כנגדו עם ישראל, ולא יסכים להוציאם מן הגלות, וגם זכות האבות הקדושים לא יעזרו פה, לא אברהם יצחק ויעקב יעזרו, וגם לא משה רבנו, ע"ש במדרש.
רק אחת בלבד הצליחה לגלגל את רחמיו של הקב"ה על עמו ישראל, ומי זאת? זכותה של רחל אמנו!
היא באה מכח זכות הטובה העצומה שעשתה עם אחותה, ותטען להקב"ה "…ומה אני, שאני בשר ודם, עפר ואפר, ובכ"ז לא קנאתי לצרתי, ולא הוצאתיה לבושה וחרפה – אתה שנקרא מלך רחמן, וחי וקיים לעולמים, מפני מה קנאת לעבודת אלילים שאין בה ממש, והגלית את בני, ונהרגו בחרב, ועשו בהם אויביהם כרצונם???
נגד טענה חזקה זו – לא יכול הקב"ה לעמוד, ומיד ממשיך המדרש: "נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואומר בשבילך רחל – אני מחזיר את ישראל למקומם"!!!
נו, וכי לא משתלם לוותר ולהעביר על המידות, כשמכעיסים או מעליבים אותנו?
ויותר מזה, הרי אף אדם לא יכול לדעת, איזה 'גזר דין' נגזר עליו בשמים ח"ו, ורק בגלל שהוא שותק, וכובש את כעסו מפני צווי הקב"ה שציווה עליו "לא תקום" – רק בגלל זה מרחמים עליו בשמים, וג"כ מעבירין לו על פשעיו, וקורעים לו גזר דינו!
אשריו מי שיודע נכון לנצל את 'ההזדמנות' – ולשתוק בשעת כעסו!!!
ב. עצה שניה – למי שרוצה שתפילתו תקובל ברצון בשמים: יכלול בכל בקשותיו – שמבקש זאת לעבודתו יתברך. ולדוגמא, בענין ה"פרנסה", כשמבקש מהקב"ה שיתן לו עושר כדי סיפוקו בריוח, ידגיש – שרוצה זאת מפני שאז יוכל לעבוד את ה' בישוב הדעת מלאה. וכן כשמבקש על "בריאות", ידגיש שמבקש זאת – שעי"ז יתאפשר לו לקיים את המצוות יותר בשלמות, וכן על זה הדרך בכל הענינים כולם.
אדם כזה, שכל בקשותיו הם עבור עבודת השי"ת – מובטח לו שתפילתו תהיה רצויה למעלה, ומקובלת באהבה!
ג. עצה שלישית בנידון הנ"ל, מובאת לנו מאת החפץ חיים: בדרך כלל, תפילה מתעכבת למעלה בשמים – בגלל שיש מלאכים המקטרגים על המתפלל, בטענה שהוא אינו ראוי שתפילתו תשמע בשמים.
והעצה היא, שהאדם עצמו כאן למטה, יקבל החלטה נחושה – לא לשמוע כלל לשון הרע! ואז, מידה כנגד מידה, גם ב"ד של מעלה – יסתמו את אזניהם, ולא ירצו לשמוע עליו "לשון הרע" מפי המקטרג. וממילא תפילתו תוכל להתקבל ברצון לפני הקב"ה!
ואם אדם שומע שמדברים בחברתו לשון הרע, מה יעשה? על זה ג"כ מביא לנו החפץ חיים ארבעה אפשרויות:
א. ראשית, חייב להוכיח את המדבר, על חומרת האיסור של לשה"ר, ולהציל אותו מהאיסור.
ב. ואם רואה שהמדבר לא רוצה לקבל תוכחתו – ינסה בחכמה להעביר את הדיבור לנושא אחר.
ג. ואם גם זה לא הצליח – א"כ הוא את נפשו מחוייב להציל, ולהתרחק מיד מהמקום.
ד. ובאם אין לו אפשרות לברוח, ומוכרח הוא להשאר במקום – א"כ יאטום את אזניו, או יסתובב לצד אחר, באופן שיהיה ניכר שאין הוא שותף כלל לדיבוריהם הרעים.
ולשם המתקת הדברים, נסיים כאן במעשה המבדח את הדעת, והוא ישקף לנו תמונה ברורה, איך בדיוק צריך להתנהג כששומעים לשון הרע:
מעשה היה עם מלך חיות היער – האריה, ששלשה ימים שלמים לא בא אוכל לתוך פיו, רעב ועצבני הסתובב האריה בתוך היער, ושאגותיו היו נשמעים עד למרחוק.
והנה הקרה ה' לפניו, ופגש הוא את החמור. שאג האריה אל החמור שיתקרב אליו מיד, ופקד עליו שיכניס את אפו לתוך פיו, ויאמר לו איזה ריח הוא מריח שנודף מפיו?
החמור עשה כאשר נצטווה מאת מלכו, ואולם רק כאשר קירב את אפו – מיד נרתע לאחוריו, וסתם את נחיריו בחזקה, ורמז לאריה – שמרוב הריח הרע שנודף מפיו, הוא לא יכול כלל להתקרב לשם!
"חצוף! שאג עליו האריה, כך מדברים על המלך? החמור לא הספיק להצדיק את דבריו – ומיד התנפל עליו האריה ואכל אותו לתיאבון.
כאשר נירגע האריה מטרפו, המשיך בדרכו, ופגש את 'יועצו האישי', הפיקח שבחיות – הלא הוא השועל!
"קרב הנה – פקד עליו האריה, ואמור לי מה הינך מריח בתוך פי?
אני יהיה יותר פיקח מן החמור הטיפש – הרהר השועל בליבו, ואדע איך לענות למלכי. וכך נתקרב לכיוון פיו של המלך.
"ריח 'גן עדן' נודף מפיך" – קרא השועל בהתפעלות, מימי לא בא אל אפי עוד כבושם הזה!
"שקרן"! התנפל עליו האריה, המשטה אתה בי? ומיד קפץ עליו, וכילה גם בו את רעבונו.
המשיך האריה השיכור במסלול היער, ופגש… את היצור התמים ביותר מִבֶּין כל ממלכת היער, הלא הוא – הכבש.
גש הנה! פקד עליו האריה, ודווח לי – איזה ריח מריח אתה מתוך פי!
ניגש הכבש אל האריה, וענה לו בחכמה: אדוני המלך! תמחל לי שאינני יכול לדווח לך מטוב ועד רע, כיון שלצערי האף שלי 'מצונן', ואינו מריח כלל…!
ועצה זו – צריכים גם אנו לקחת לצומת ליבנו, ואם נתקלים אנו בחברה שמתחילה לספר לשון הרע, אז צריך לזכור: לא לדבר 'רע' – כמו החמור, וגם לא לדבר 'טוב' – כמו השועל. אלא להתנהג כמו הכבש החכם: לעשות עצמו כאילם, להתחיל להיות "מצוננים" ולא להכניס ראשו כלל! וכמאמר התנא באבות: לא מצאתי לגוף טוב יותר – משתיקה!!!
חותמים אנו את מאמר זה, בסיום הפקת הלקחים שיוצאים ממנו. והם: שלשת העצות, כדי שתפילתנו תקובל ברצון:
א. להעביר על מידותינו, למחול, לוותר, להבליג, ולהתפייס.
ב. לכוון את כל בקשותינו למטרה של: לשם שמים! שיהיו לנו לעזר במילוי קיום מצוות הבורא.
ג. לא לשמוע כלל לשה"ר, ואז גם בשמים יתנהגו בהתאם. ולא ישמעו עלינו לשה"ר (קיטרוגים).
ואם נעמוד בשלשת הנקודות הנ"ל – מובטח לנו בעז"ה שתפילותנו יקובלו ברצון בשמים!
"מי שמתחזק בתפילתו כאן בארץ ישראל – הוא
משפיע על 'סטודנט' יהודי (מתבולל) שנמצא בפריז,
שיתחילו לעלות בלבו הרהורי תשובה"!!
עד כדי כך – כוחה העצום של התפילה!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל
הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5