——–
תשובה: מטרת פרק זה בעיקרו בא להרים את ה'מסך' – שמכסה על התוכן האמיתי של תפילה. ולגלות מה טמון בכחה של התפילה !
ונפתח תחילה בשרשם של דברים:
ראשית יש להבהיר, שיסוד שאלה זו – מבוססת על הנחה מוקדמת יותר, שיש לדעת אותה:
קביעת גורלו של האדם – נקבע ע"י גזירת עליון. ואם ח"ו נגזר על האדם חולי, או שירד מנכסיו, הרי החלטה זו באה מלמעלה לאחר חישוב וחשבון מדוקדק בדיוק רב, שבאמת זהו הנצרך ל'טובתו' של האדם בשעה זו. שיסבול קצת בעוה"ז, כדי שיזכך את נשמתו לנקותה מעוונות שעשה, ובזה יבוא על תיקונו. ובלא"ה – תשאר נשמתו פגומה, ותסבול הרבה יותר בעוה"ב!
ולאחר ידיעה בסיסית זו – מתחילה השאלה לקרום עור וגידים: אם באמת קבעו מלמעלה, שיסורים אלו הם "המנימום המקסימלי" שחייב הוא לעבור בכדי לצרף את נשמתו, א"כ איך "מכסים" את זה ע"י תפילה? והרי את הפגם שפגם בנשמתו – חייב הוא לנקות ולכבס ע"י "יסורים" וכיצד פעולה זו יכולה להתבצע ע"י עבודת התפילה?
והנה עוצמת חומרת השאלה – מובילה אותנו לידי מסקנה חד משמעית: שבאמת יש איזה "סגולה" בתפילתנו, שבכוחה לשנות גזירת עליון. ובכוחה לתת לאדם את הזכות "להשתתף" עם ה' בקביעת גורלו. וע"י קצת מאמץ בתפילה – יכול הוא לחסוך לעצמו בעתיד – סבל ועגמת נפש מרובה!
ורק הבעיה – שצריך לגלות איך 'סגולה' זו פועלת בדיוק למעלה בשמים, כדי שנוכל אנו בכל תפילה לנצל את ההזדמנות, לרצות ולפייס את בורא עולם ע"י תפילתנו.
ולתועלת המעיינים, אעלה כאן שני ביאורים, שמנתחים היטב לבאר מהו הכח הסגולי שיש בתפילה, ובעזהי"ת עי"ז יפקחו העיניים, ונגלה איזה מכשיר 'רב עוצמה' אנו מחזיקים בידינו – ג' פעמים ביום !
ונתחיל בס"ד בביאור היסוד הראשון. [ועיקרו מבוסס על דברי ראשונים, הר"ן בדרשותיו. (דרוש ח', דף כט:) וכן בספר העיקרים. (מאמר רביעי, פי"ח) וע"ע במהרי"ל נתיב התפילה, פ"ב].
ותוכן הדברים: יש לנו טעות חמורה בכל הגישה לנושא של התפילה. חושבים אנו, שהתפילה זה איזה 'כח אמצעי', שבאמצעותו אפשר לפעול ו"לשכנע" את הקב"ה שיבטל מעלינו כל מיני גזירות רעות.
וכאן טמון עוקץ הטעות !
התפילה לא משנה מאומה מגזר הדין. ואת אשר נכתב ונחתם בטבעת המלך אין להשיב! [וכדמוכח מהגמ' בתענית (דף כ"ה.) דהיה צריך הקב"ה להפוך את כל גלגל המזלות (!) בכדי לשנות את מזלו של ר"א בן פדת, מעניות לעשירות. ומוכח שתפילה לא היתה מועילה לשנות קביעת מזלו. וע"ש עוד במהרש"א].
ואם תשאל, איך בכ"ז מועילה התפילה "לעקוף" את גזר דין שמים ולמחוק מעלינו את מנת היסורים שגזרו עלינו?
תשובתו בצידו: משום שהתפילה יש בה סגולה לשנות לא את הגזר דין, אלא את האדם. שע"י התפילה מתרומם האדם יותר ברוחניות, והוא כבר לא אותו האדם שנגזרה עליו הגזירה !
כלומר – זה פועל כך: התפילה מחדירה לתוכו את ההכרה שיש מנהיג לעולם. ועי"ז האדם מתגמד ומכיר בחטאו.
נמצא שע"י התפילה התחולל אצלו 'מהפך פנימי' ברוחניות, ולמעלה בשמים היה כתוב בהתחלה על שטר הגזירה "ראובן החוטא", ולאחר שאדם התפלל – זה כבר לא אותו ראובן שהיה לפני כן. כיון שכעת יש לו את ה'נכונות' להשתפר, וממילא התפילה כבר פעלה בו את התוצאה המבוקשת, ושוב אין מקום לביצוע הגזירה.
וכעת יש לשים לב לדבר נורא, שיוצא לנו כתוצאה מהתשובה הנ"ל:
לפי הנאמר לעיל, א"כ יוצא שהתפילה פועלת קודם כל – שינוי באדם עצמו, ורק אח"כ מתחיל לחול שינוי גם בגזר דינו. ואם כך הדברים עובדים א"כ יתכן שיהיה גם מצב הפוך: אדם שמתפלל, ואולם התפילה שלו קרה ויבשה, בלי לחלוחית של סימני התעוררות, ובמילים אחרות – תפילתו לא 'הזיזה' אותו מהחטאים בו היה שרוי, א"כ במקביל גם הגזירות למעלה לא זזו ממקומם, ונמצא שתפילתו לא הועילה לו ח"ו ! !
והדברים מבהילים- ומחייבים! ורק מי שליבו מאובן וחסר רגש – יכול עדיין להשאר אדיש למשמע גילויים אלו, ולהמשיך בשיגרה היומית שלו, להתפלל תפילה קרה ויבשה, ב"מ.
וכדי לעכל את הדברים היטב, אעתיק כאן מעשה, שיחדיר היטב לעצמותינו את היסוד הנ"ל.
מעשה היה בארץ ספרד, לפני הרבה שנים, גר יהודי נכבד בשם ר' שמואל הנגיד. אשר היה חכם ונבון מאד, עד אשר המלך התפעל מאד מעוצם פיקחותו, וקרבהו אליו כדי להתייעץ עמו בעניני המדינה. וכך עלה ונתעלה מדרגה לדרגה עד אשר מינהו המלך לראש השרים אשר בממשלתו, וליועצו האישי.
קירבה יתירה זו שקירב המלך את ר' שמואל, לא מצאה חן בעיני אחד השרים הגויים. ועינו היתה צרה בכבוד המופרז שחולק המלך ליהודי. וכל הזמן חרש בליבו מזימות, כיצד יוכל להפיל ולהדיח את היהודי ממעמדו המכובד.
והנה בבקרו של יום יפה, יצא המלך עם ר' שמואל, לטייל ולסייר ברחובות העיר, לדעת את שלום מדינתו ואת אשר נעשה בה.
ואולם, כאשר עברו דרך ביתו של אותו שר הגוי, לא יכול היה אותו שר לשלוט בעצמו מרוב קנאה, ומיד יצא אל פתח ביתו והחל מחרף ומגדף את ר' שמואל בקללות וגידופים, אותו ואת כל יתר אחיו היהודים הבזויים.
המלך נדהם מן המחזה הנרעש, וחש עלבון צורב – על אשר השפילו את יועצו של המלך, באופן מחפיר בפני ציבור אנשים. ומתוך כעס עָצוּר, פקד על ר' שמואל, שידאג עד למחרת לכרות את לשונו של גוי נבזה זה!
ר' שמואל הנהן בראשו לאות הן, והאנשים המשיכו בדרכם. ואולם מה עשה ר' שמואל? באותו ערב ציוה לעבדיו, ללכת לכיוון ביתו של הגוי, ולתת לו משלוח של מתנות יקרות ערך – כאות הוקרה מאת השר היהודי.
עשו העבדים כאשר נצטוו, וחיש קל יצאו אל עבר בית השר הגוי. כשידיהם מלאים מכל טוב, ונתנו לגוי באמרם "מנחה זו שלוחה לך מאת השר היהודי". הגוי קיבל בתדהמה את המתנות, ובנתיים שמר את הדבר בליבו.
והנה לאחר ימים אחדים, שוב עברו המלך והשר היהודי ליד ביתו של הגוי, ולפתע הוכו בתדהמה: הם הבחינו שהשר הגוי יוצא לקראתם, ומשתחווה לפני ר' שמואל, ומתחיל להלל ולשבח אותו על כל הטובות אשר עשהו, וכך הודה לו שעה ארוכה, וחלק לו כבוד ויקר לאורך כל הדרך!
המלך שהשתומם למראה הגוי, היה כולו אחוז תדהמה, ופנה מיד לעמיתו היהודי, ושאלו: "הן צויתי אותך לכרות את לשונו של ערל זה, ומדוע לא מילאת אחר פקודתי"?
"פקודתך נתקיימה במלואה – השיב ר' שמואל בהכנעה, כרתתי לגוי את לשונו הרעה, ותחת זה שמתי שם לשון טובה ומשובחת…
נהנה המלך מתשובתו המחוכמת של היהודי, ושיבח אותו על מעשהו!
ואותו הרעיון בדיוק אנו מקבלים מן התפילה: אם גזרו מהשמים, שח"ו צריכים לכרות או להזיק ליהודי בממונו, התפילה עוזרת שבמקום לכרות – היא מחליפה את נשמתו של היהודי, מנשמה חוטאת – לנשמה טובה. ובמקום שהיסורים יהפכו את היהודי מאדם רע לטוב, כבר נפעל פעולה זו ע"י התפילה. בדיוק כמו ר' שמואל הנגיד שהפך את לשונו של הגוי – מלשון רעה לטובה, ואולם לא באמצעות סכין וחרב – אלא באמצעות מתנות…
ב. ונסיים בביאור היסוד השני:
אפילו אם נניח, שישנם מקרים חריגים – שבהם התפילה לא עוזרת לבטל את מה שנגזר, מ"מ מועילה היא שלכה"פ הגזירה תינתן ב"שיעורים" מצומצמים מאוד, עד שאדם לא ירגיש כלל בָּסֵבֶל שבה!
משל למה הדבר דומה? למלך שמרד בו עבדו, כעס המלך וצווה לזרוק עליו צוק של סלע שגובהו מגיע לכ – 500 מטרים! נבהל העבד מאד, ונפל לרגלי המלך, והחל לבכות ולהתחנן בעד נפשו שיחוס וימחל לו על פישעו. כראות המלך זאת – נכמרו רחמיו עליו, אולם מה לעשות – וכבר נגזרה הגזירה?
חשב המלך ומצא עצה: צווה לעבדיו שיפוררו את כל הסלע הענק לפירורים דקים, עד אשר יהפך לתל גבוה של 'חצץ דק'. וכך יזרקו מעט מעט מן החצץ – על עבדו שמרד בו.
ועי"ז שמחו גם המלך וגם העבד: המלך שמח, שס"ס נתקיימה גזירתו שהרי במציאות זרקו עליו סלע ענק, רק שהיה מפורר לחלקיקים קטנים. והעבד שמח, שלא ניזוק בגופו מחמת גזירתו של המלך.
והנמשל מובן מאליו: בורא עולם שהוא מלא רחמים, אם רואה אדם שנכנע אליו בתפילתו – אזי אפי' במקרים שלא שייך לעבור 'בשקט' על הגזירה, מ"מ מפורר אותה לחלקיקים דקים מאוד, עד שהאדם כלל לא מרגיש שניזוק בגופו מחמת הגזירה !
ולסיום – הלקח שלומדים מפרק זה:
אָל לנו להרפות מרחמי שמים. נתפלל אל בורא עולם – שתפילתנו תועיל להשיג את ההישג הראשון שהבאנו לעיל. והיינו: שתועיל לבטל כליל את הגזירות מעם ישראל, אכי"ר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל
הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5