——–
תשובה: כדי לענות על שאלה זו, צריכים אנו להחדיר לעצמנו דבר אחד ברור:
לעולם אי אפשר לדעת ולהכיר את מידותיו ותכונותיו של האדם – אא"כ מעמידים אותו בשעת 'מבחן ונסיון'. כלומר, רואים איך הוא מתנהג בזמני לחץ, בשעה ש"עומדים" לו על העצבים ומרגיזים אותו. שאז כל המידות שטמונים בתוך מהותו הפנימית של האדם – מתגלים ופורצים החוצה…
וחז"ל היו הראשונים שגילו לנו זאת, ואמרו (במסכת ערובין, דף ס"ה:) "אין אדם ניכר (מי הוא באמת) אלא בשעת כעסו". שאז דמו רותח, וכולו תוסס, ואז משתקפים המידות של האדם, ומגלים את פרצופו האמיתי!
וכך גם במידות של "גמילות חסד". אי אפשר לדעת האם באמת בתוך תוכו הוא בעל מידות טובות ששופעים רחמים מבחוץ – אא"כ נעמיד אותו בֶּכוּר המבחן, ולפי התוצאות שנקבל – יהיה אפשר לתת 'תמונה כללית' על כל אישיותו של האדם.
ולאחר בירור היסודות הנ"ל – אפשר להתחיל ולהוציא מסקנות:
מי שעושה טובה לשני ועונה "מה השעה" – ע"פ רוב – אין זה מראה שבהכרח גם מידותיו טובות. מי שמוכן לעזור ולהוריד עגלה – אין זה מראה שבהכרח גם מידותיו טובות. מי שמציע לך ברחוב כוס מים לשתות – גם זה עדיין לא מצביע על מידותיו הטובות.
הדבר היחיד שיכול לגלות לנו, האם יש לאדם טוּב לב אמיתי, לב ששופע אהבה ורחמים – זה רק ע"י שנראה איך הוא מתנהג במצב 'חריג' מהרגיל, כגון בשעה שהַחֶבְרָה מסביבו הרגיזה אותו, או רימתה אותו, ואז נראה איך הוא מגיב? האם גם אז ממשיך "טוב ליבו הרחב" לפעול – – – ?
ובאמת היודעים אתם מי היה הראשון בעולם, שהשתמש בעצה זו?
– אליעזר עבד אברהם!
כאשר הוא רצה לבחור אשה בעלת לב טוב אמיתית, עבור יצחק, הוא לא הסתפק במעשה חסד בלבד, אלא הוא גם רצה, שהגמילות חסד שלה יהיה נובע מתוך המידות הטובות שטבועים בה!
וכיצד אפשר לבדוק דבר כזה? ע"י שנעמיד את האשה בנסיון של גמילות חסד קשה, וגם 'מעצבן' !
3 בקשות מוזרות ביקש אליעזר מרבקה, ובזה העמיד אותה בנסיון. שלש בקשות שכל אדם נורמלי היה מתקומם נגדם, והיה רואה בחברו כאדם "אגואיסטי" שלא מתחשב כלל ברגשות של השני!
ושלושת הבקשות הללו, מצוטטות בתורה ב – 5 מילים: "הגמיאני נא מעט מים מכדך"
במשפט זה ביקש ממנה אליעזר ג' דברים:
א. "הגמיאני" – את בעצמך תשקי אותי! אני אין לי כח לקחת לבד!!!
ב. "מעט מים מכדך". לא רק שאת תשקי אותי, אלא גם מכדך – מהכד הפרטי שלך, רוצה אדם זר לשתות – – – !
ג. והחוצפה הגדולה, שעברה כבר כל גבול מצד בקשותיו של אליעזר: ילדה בת שלש שנים, הולכת בכוחות עצמה ודולה מים – עשרות פעמים מהבאר, כדי להשקות אדם זר, ואת כל עשרת גמליו! (וכידוע, הגמל נקרא "ספינת המדבר", כיון שהוא מסוגל לאגור הרבה משקה בתוכו, ועל כן הוא שותה הרבה מאד).
ואת כל זה רואה אליעזר, ויושב בחיבוק ידים, ולא מציע שום עזרה!
עשרה משרתים גברתנים יש לו (שכל אחד מהם גדול כמו "גמל"…) ובכ"ז לא משתף שום פעולה, אלא נותן את כל העבודה הקשה הזאת ביד ילדה בת שלש שנים!
שיא החוצפה!
מעשה חסד כזה – הוא מעשה בל יתואר, שרק מי שהמידות שלו טובות באמת – רק הוא מסוגל לעשות אותו…
ואולם מכל זה אליעזר עדיין לא 'מתלהב', הוא יודע שמידות טובות לא שוים כלום – אם הם לא באים מתוך היראת שמים של הבן אדם!
שהרי יש אנשים, שבטבעם יש להם מידות טובות להטיב עם השני, ואולם המעשי חסד שהם עושים – נובע מתוך אינטרסים אישיים של כבוד, שיסתכלו עליהם, ויעריכו אותם עד כמה הם רחמנים, ויש להם רחמים כלפי הזולת, וכו'.
מעשי חסד שנובעים מתוך שיקולים אלו או אחרים, לא יחזיקו הרבה מעמד אצל האדם. כיון שמידת הכבוד עלולה לכרסם בו, ובסופו של דבר עלול הוא לאבד את כל רחמנותו – בגלל איזה פגיעה שיפגעו בכבודו או במעמדו! [והגרמנים ימ"ש יוכיחו. שידועים היו במעשי החסד שלהם, עד כדי שהיו מאכילים מתוך לחמם את החתולים שברחוב, ולבסוף כשרק חשבו שהיהודים רוצים להתנשא עליהם – נהפכו לחיות טורפות, ב"מ).
וכיצד אפשר לבדוק דבר כזה?
על זה ממשיך הפסוק "והאיש משתהא מחריש לדעת". כלומר, אליעזר עמד וחיכה מה היא תדרוש 'בסוף' עבור המעשה חסד שעשתה! הוא ידע היטב, שגם בבית מלון יתנו לך שירות מלא אפי' בחצות הלילה – ואולם אח"כ בא גם "חשבון התשלום" שגובים עבור השירות…
ואליעזר רצה לבדוק, האם גם כאן הוא מקבל שירות כמו שהולך "בבית מלון"…?
ואכן רבקה לא איכזבה, היא סיימה את מעשה החסד שלה, וקמה ללכת לדרכה, כאילו לא עשתה כלום.
בזה גילה אליעזר, שרבקה לא עשתה את החסד מתוך שיקול: שיגידו לה תודה או מילת הערכה. וגם לא בגלל כבוד, שישבחו אותה, או כל חשבון אחר. אלא פשוט היא עשתה את מעשה החסד – לשם שמים, מצוה לשם מצוה!
תופעה זו פתרה לאליעזר את הספק השני שהיה לו, היא הוכיחה לו שהמדות הטובות שלה נובעים מתוך יראת שמים שיש בה, ולכן היא לא דורשת שום תשלום גמול, עבור החסד הגדול שעשתה!
והנהגה זו של אליעזר, היא לימוד גדול גם עבורנו: טוב ליבו של האדם נמדד דוקא כשהוא נמצא בתנאים גרועים, בשעה שקשה לו לטרוח עבור השני, או – כשנמצא בחברת אנשים שהם לא כ"כ ידידים שלו, ואז הוא נבחן, האם גם שם הוא מוכן להטיב לזולתו?
צריך תמיד לשאוף ולהתפלל: מתי יגיעו מעשי החסד שלי – "למשהו מן המשהו" כמו שעשתה רבקה אמנו!
ואם תשאל, כיצד מסוגל אדם בשר ודם להגיע לדרגות כאלו גבוהות בעשיית חסד?
על זה נתן לנו אליעזר עבד אברהם תשובה קולעת: אם המידות של גמילות חסד, נובע מתוך היראת שמים של האדם, שכך ציוה אותנו הקב"ה לעזור ולהטיב לשני, אם זה נקודת המבט שלנו על החסד – אז כבר מסוגלים לכל, ואפילו אם יבקשו ממנו שישקה לבדו עשרה גמלים גדולים הוא ג"כ יסכים לזאת!
הנה, נעתיק כאן מעשה קטן, שממנו נלמד איך נראים מידותיו של יהודי, כשבאים מתוך "יראת שמים":
מעשה היה בגוי אחד, אשר הורע עליו מזלו, ונפל בחלקו אשה רעה, אשר תמיד היתה מציקה לו, וממרמרת לו את החיים. והנה יום אחד, כעסה האשה מאד על בעלה, והחלה לצעוק עליו בקול גדול, מתוך קללות וחרופים.
הגוי, שהיה מטבעו בעל מידות טובות, המשיך לשבת בשתיקה על כסאו, ולא הגיב אף מילה – על התפרצותה של אשתו.
האדישות הזו עוררה יותר את רוגזה של האשה, ומיד הלכה למטבח, מילאה דלי מים, ושפכה את כל תוכנו על ראשו של בעלה…
גם במקרה זה לא התקומם הבעל עליה, אלא רק אמר לה בבוז: "ידעתי מראש שכך יתגלגלו הענינים, שהרי אחרי ששומעים "ברקים ורעמים" מיד יודעים שעוד מעט יבוא גם מטר של "גשמים"…
ודאי אתם הקוראים, משתוממים לנוכח כוחות הנפש של הגוי, איזה מידות טובות יש לו, שמסוגל לא להגיב אפילו במצב כזה!
ואולם אין זו האמת!!! הגוי כן הוציא את העצבים שלו, וכן פגע באשתו, רק לא בידיים אלא ע"י – דיבורו !
ולמה באמת זה כך? בגלל שכמה שיהיו לגוי מידות טובות – הוא לא יהיה מסוגל להבליג לגמרי במצב כזה, ומשום שגם למידות הטובות שלו – יש "גבול" מסויים…
אצל יהודי – הדבר שונה לחלוטין. התורה דורשת מיהודי, שבמצב כזה חייב הוא להיות כאילם גמור. לבלום פיו בשעת מריבה, ולא להגיב כלל וכלל!
ודבר כזה שייך לצוות רק על יהודי, אשר מידותיו מבוססים מתוך ציווי האלוקי "לא תקום ולא תטור" ואפילו ב'אונאת דברים' בלבד! רק מידות כאלו, שנובעים מתוך יראת שמים לקיים את צו התורה – הם המסוגלים להגיע לשתיקה גמורה ומוחלטת – בשעת מריבה!
נחתום מאמר נפלא זה, בהפקת הלקח הגדול שלמדנו עבורנו:
אדם שרוצה לגלות את מידותיו האמיתיים שלו, או של חברו [הן למטרת שידוכין, או סתם ליצור קשרי ידידות עמו], עליו לעמוד על שני נקודות עיקריות: א. מידות טובות ב. שהמידות יהיו מושרשים חזק בתוכו, מכח היראת שמים שבו.
שני מעלות אלו, הם הערובה היחידה שמבטיחים לאדם, שהמידה של "גמילות חסד" תשתמר בתוכו לעולמי עד !
בכל עת, ובכל זמן, ובכל מצב!
איך יחיה האדם בלי צדקה?
עשיר אחד התלונן בפני הרבי מקוצק: "רבי! אני כבר עייף ומסוחרר ממתן הצדקה. אין לי מנוח מהעניים, אני נותן – וחוזר ונותן – ושוב חוזר ונותן – ואין לדבר סוף!
השיב לו הרבי מקוצק:
ולאכול אינך עייף? אתה אוכל – וחוזר ואוכל – ובערב שוב חוזר ואוכל, ואין לדבר סוף!…
"נו – התפלא העשיר – וכי כיצד יכול האדם לחיות בלא אוכל, שזה המזון ה'חיוני' לגוף?
השיבו הרבי מיניה וביה:
"וכיצד יכול האדם לחיות בלא צדקה, שזה המזון הרוחני ל-נ-ש-מ-ה"?!…
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל
הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5