——–
תשובה: ראשית יש להבהיר, שהשאלה ביסודה בנויה על שני גמרות שבסוגיות הש"ס:
א. הגמרא בשבת דף י'. שם מבואר על רבא, כאשר בא להגדיר מה הדבר המאפיין את לימוד התורה – יותר מאשר תפילה, הוא מגלה לנו שההבדל נעוץ ב'שורש' הדבר: תורה מוגדרת – כחיי עולם, ותפילה – יחסית לתורה – מוגדרת רק כחיי שעה!
ב. הגמרא בשבת דף ל': (וכן במסכת מכות דף י'.) שם מבואר, שאמר לו הקב"ה לדוד המלך: טוב לי יום בחצריך שאתה יושב ועוסק בתורה – יותר מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני ע"ג המזבח!!!
ואם התורה שווה יותר מ'אלף עולות' – ק"ו שהיא שווה יותר מהתפילה! (שהרי כל אמירת התפילה, נתקן כנגד "קורבנות של העולה" שהיו מקריבים פעמיים ביום בביהמ"ק).
ועל הנחות אלו אנו בונים את שאלתינו: אם לימוד התורה יש לה 'משקל מכריע' יותר מאשר תפילה, ולכן היא מוגדרת בתואר "חיי עולם" וכו', א"כ מדוע כשיש ח"ו ליהודי איזו בעיה או צרה, ניגש הוא לפתוח ספר תהילים לקרוא להקב"ה? וכי לא עדיף שבמקום זה ילמד דף גמרא או חומש, ובכח זכות זו יפתור את בעייתו?
ובמילים אחרות – נשאל: האין זה ביטול תורה "באיכות" כאשר בעת צרה קוראים תהילים וסליחות, בו בזמן שיכול הוא להספיק הרבה תורה, וזכות לימוד התורה הזו – היא שתעמוד לבטל את הגזירות?
הנה שאלה זו, היא שאלה קשה ומסובכת מאד, כיון שהמדובר כאן בדברים שתלויים בצפור נפשה של היהדות – 'תורה' ו'תפילה'. ולכן ננסה כאן לעלות כמה כיוונים של פיתרון, אשר יהיו רק בגדר השערה בעלמא, ותו לא.
ראשית, צריכים אנו לצאת מתוך הנחה ברורה, שכאשר באה איזה בעיה או צרה ח"ו על שונאיהם של ישראל, הדבר ברור שמאותתים לו מן השמים, דורשים ממנו להתעורר, ולערוך חשבון נוקב על כל מעשיו, עם קבלת מסקנות מעשיות לעתיד !
ואדם חייב לקחת זאת ברצינות לתשומת לבו, ולהתחיל להתעלות, ולשנות כיוון לצד החיובי, כיון שזה מה שמצפים ממנו, ולשם כך הביאו לו את היסורים!
וכעת בואו ונעשה חשבון, איזה דבר יכול להוביל אותנו כדי להשיג את ה'מטרה' הזו?
האם לימוד התורה עונה באמת על הדרישה הנ"ל? האם כל אדם שלומד תורה – מרגיש מיד התקשרות להקב"ה? האם התורה מביאה אותו לידי הכרת החטא, ועוצרת אותנו יותר מלעשות עבירות?
אם נהיה אמיתיים, ולא נחיה 'באשליות', נענה שרק מעטים מאוד משיגים את המעלות הנ"ל דרך לימוד התורה.
וא"כ על מה יש לנו להתלונן? והרי כל מה שחז"ל כתבו שתורה יש לה זכות יותר מתפילה – הכוונה רק על אותם מעטים שהתורה שלהם נקיה ממש, ומובילה אותם גם לידי יראת שמים, ודוחפת אותם לקיים את דברי הרמב"ן שכתב באיגרתו "…וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת, אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו, ועי"ז תפשפש במעשיך, ונמצא כל ימיך בתשובה"!
רק לימוד תורה מסוג זה, יש בכוחה להגן ולבטל את הגזירות מעלינו!!! [ובאמת, רשב"י וחבריו, שזכו להגיע לדרגה הגבוהה הנ"ל בלימוד תורתם, אז באמת היו פטורים מן התפילה (וכדאיתא במס' שבת, דף י'. ונפסק להלכה בשו"ע או"ח סימן ק"ו סעי' ב'. ע"ש.) כיון שהיה להם כבר את 'זכות התורה' שתגן עליהם].
ואולם, אנו הקטנים, שעדיין נמצאים אנו בדרגת לימוד תורה "שלא לשמה" (והשפעת התורה עלינו, היא בצורה איטית והדרגתית) א"כ חייבים אנו למצוא 'דרך אחרת', כדי להתקרב לבורא עולם בעת צרה.
והדרך המובטחת ביותר להתקרבות להקב"ה – היא ע"י אמירת תהילים וסליחות! והטעם פשוט:
אין אדם – שליבו לא נשבר בקריאת תהילים וסליחות!
אין אדם – שליבו לא נכנע לבוראו בעת קריאת התחנונים של דוד המלך במזמורי התהילים!
אין אדם – שלא קורא תהילים בכאב פנימי, אשר מרעידה את כל נימי נפשו!
אין אדם – שקריאת התהילים לא מזככים, מטהרים, מקדשים, מרוממים, ומכניעים את עמקי נפשו!
ובמילה אחת כוללת: אין אדם שקריאת התהלים לא מעוררת בתוכו "מהפך" ומגביהה את קומתו הרוחנית!
ואז, כשרואה הקב"ה שהושגה המטרה המבוקשת, ונכנענו לפניו דרך קריאת קריאת התהלים – במילא גם הצרות כבר מיותרות, והקב"ה מורידם מעלינו!
זוהי התשובה הפשוטה והאמיתית – על השאלה הנ"ל.
וכעת נתקדם עוד שלב אחד קדימה, ונרד יותר לעומק: אפילו אם נצא מתוך הנחה, שבאמת איכות לימוד התורה שלנו – היא בדרגה גבוהה, בדיוק כפי שדורשים מאיתנו, ובאמת הצטבר לנו זכויות שיש בכוחם להגן עלינו. אעפ"כ, עדיין יש עדיפות להשתמש בנשק השני שלנו: תהילים וסליחות!
ואם תשאלו מדוע? נבהיר לכם זאת ע"פ רעיון ממחלות "הגוף", ומשם נלמד גם לגבי ריפוי מחלות "הנפש":
במחלות הגוף – כשהאדם חולה, מה הוא עושה תחילה? האם מיד הוא מחפש 'סגולות' או 'זכויות' לרפואתו? ודאי שלא! תחילה הוא עושה את ההשתדלות שיש בהישג ידו, קורא לרופא ולוקח תרופה, ורק אם זה לא הועיל – אז הוא מתחיל לחפש כל מיני זכויות וסגולות.
וגם בריפוי מחלות הנפש – יש לנהוג בהתאם:
כלומר, אם רואה אדם שבאה עליו צרה, בהכרח שנפשו לקויה באיזה חטא ופגם, ושולחים לו מהשמים איתותים כדי שיתעורר לרפאות את פגם נפשו.
ובמצב כזה מה עושים? האם רצים ישר לחפש "זכויות" של לימוד תורה שיגינו בעדנו? הרי ראשית לכל מוטל עלינו להשתמש קודם עם ההצלה שפועלת בדרך הטבע, ורק אח"כ להתחיל לחפש אחר כל מיני זכויות!
ואיזה הצלה פועלת בדרך "הטבע" לרפאות את פגמי הנפש, ושהיא נכנסת בגדר ההשתדלות "המינימלית" שאנו חייבים לפעול דרכה?
זוהי – תפילה !
כן, כשאדם נושע בזכות התפילה, אין זה בגדר זכויות או נס, אלא זה דבר "טבעי" שתפילה יש בכוחה לשנות את הטבע. שכך ברא הקב"ה את הבריאה, שכל כולה תהיה כפופה ונתונה לשינויים – לפי מצב התפילות של עם ישראל! (וכ"כ המהרש"א בקידושין כ"ט: ע"ש).
ויש לזה ראיה ניצחת מן סוגית הש"ס, שתפילה שיוצאת מן הלב – בהכרח שפועלת לפטור בעיות, ואין זקוקים לשום זכויות מיוחדות!
הנה סוגית הגמ' (במס' ב"מ דף ק"ו.) דנה בשאלה, במי שקיבל שדה מחברו למשך שנה, ודמי השכירות יהיו ב"חכירות", כלומר, שמתחייב ליתן לו סכום קצוב של חיטים מהיבול של השדה, בכל שנה. וכעת מה הדין אם באותה שנה היתה "מכת מדינה" ובאו חגבים (ארבה) וחיסלו את כל יבול השדה?
השוכר, מחמת שלא הרויח מהשכירות כלום, רוצה להפחית לבעל השדה משעור הרווחים שפסק עמו ב"הסכם" של החוזה, כיון שס"ס לא הרויח משדהו כלום, מחמת המגיפה שהיתה.
וכך באמת הדין, שהשוכר יכול לומר לבעה"ב "מזלך גרם" ומנכה לו מן הסכום – לפי אחוזי ההפסד.
ואולם מדגישה הגמרא, שאם השוכר זרע בשדהו דבר אחר ממה שנכתב בהסכם, וכגון שזרע שעורים, בעוד שהוסכם רק על זריעת חיטים, באופן כזה אסור לשוכר לנכות מהרווחים כלל, ואפי' אם השדה הופסדה ע"י מכת הארבה!
וכאן השוכר לא יכול לטעון לבעלים "מזלך גרם"! ומדוע? תשמעו דבר פלא:
יכולים הבעלים לבוא אליו בטענה – "אני הייתי בטוח שתזרע חיטים בשדה, וכפי שהוסכם. ולכן בראש השנה התפללתי להקב"ה שיצליח את זריעת החיטים אשר תזרע בשדה שלי, למען אקבל את הרווחים.
וא"כ לא יתכן(!) שמכת הארבה היתה מתפשטת גם לשדה שלי, שהרי התפללתי להקב"ה שיצליח את השדה! ואם בכ"ז השדה שלי נתקלקלה – זה רק בגללך, ששינת מדעתי, וזרעת שעורים, ואני לא ידעתי מזה, ולכן לא התפללתי להקב"ה שיציל את השדה מהדבר הזה!
נמצא – שאתה גרמת שתפילתי לא תתקבל, ולכן בגללך בא ההפסד לשדה, ולא בגלל מזלי!
שומעים אתם מה כתוב כאן? תפילה שמתפללים כראוי בראש השנה, זה כ"כ בטוח בוודאות שיתקבל בשמים -עד שמכח טענה זו אפשר להוציא 'ממון' מהשני! (שכן, אילו היה כאן צל של ספק, שתפילתו לא היתה מתקבלת – א"כ לא היה יכול להוציא גם ממון מהשני, וכפי שידוע, שמחמת ספק א"א להוציא ממון מן המוחזק).
והאמת היא שמצינו דבר יותר מדהים: מצינו שיש בכח תפילה לשנות אפי' גזירת "בת קול" שיוצאת מן השמים!
ואיזה "בת קול"? של קביעת הזיווגים! שכן שנינו (בגמרא מועד קטן דף י"ח: ובמסכת סוטה דף ב') שארבעים יום קודם יצירת הוולד, יוצאת בת קול ואומרת "בת פלוני לפלוני".
ואת הבת קול הזו, אפשר לשנות ע"י תפילה! ומנין לנו? מחז"ל הקדושים, שהתירו (בירושלמי, ספ"ק דתענית, ועוד). לבוא בקשרי שידוכין אפי' בתשעה באב, ומחמת החשש – שמא אחר יקדמנו 'ברחמים', ויקח לו את בת זוגתו שנקבעה לו ע"פ הבת קול!
וגם כאן אותו חשבון: אם חז"ל לא היו בטוחים במאה אחוז, שתפילה יש בכוחה לשנות את הבת קול – אז לא היו מתירים לעשות שמחה ביום ה'אבל הכללי' של עם ישראל!
והנה, עוד ידיעה מרעישה על כוחה של תפילה: מצינו שתפילה יכולה להטות את "כח בחירתו" של האדם לצד הטוב.
וזה פלא פלאים! שהרי "מצוות ועבירות" זה דבר שנתון לבחירתו האישית של האדם, וכל הענינים תלויים בידי שמים חוץ – מיראת שמים!
ובכ"ז, בכל הדורות בעם ישראל, הולכים לצדיק, שיפעל בתפילתו – שפלוני הרשע יזכה לחזור בתשובה!
ואיך זה פועל? בהכרח, שתפילה יכולה לשנות את כח בחירתו של האדם, ולפעול בו שיהיה בו משיכה לצד הטוב!
שמעתם? – 'בידי הקב"ה' לא נקבע היראת שמים של האדם. ואולם בידי 'תפילה' – כן יש בכוחה, לכוון את בחירתו של האדם ליראת שמים!
ממש להשתומם!
בואו נסכם לעצמנו: שלשה "חוקי טבע", יש בכח תפילה לשנות:
א. מכת מגיפה בכל שדות העיר – ומתוך כולם שדהו יכולה להנצל ע"י התפילה! כלומר, החגבים יגיעו עד גבול שדהו ויעצרו שם! וזה כ"כ 'בטוח' עד שזה נקבע לאחד הסעיפים בשו"ע, בתור קביעת הלכה!
ב. יכולה לשנות את קביעת זיווגו של אדם "בת פלוני לפלוני" !
ג. יכולה להשפיע רבות, על כח בחירתו של האדם !
ובשביל מה טרחנו להבליט כ"כ את כוחה העצום של התפילה?
כדי להוכיח לעצמנו, שתפילה זה לא איזה כוח "מופשט" של זכויות או ניסים, אלא זה כח וודאי שיש בכוחו 'לפרוץ' את כל חוקי הטבע של הבריאה!
וכעת – מובן כבר מאליו, שכאשר יש ח"ו איזה בעיה או צרה, מעדיפים לומר תהילים וסליחות, מאשר לחפש את 'זכות' ההגנה של לימוד תורה, כי למה לנו ללכת לחפש "זכויות" של תורה – בעוד שיש לנו דבר "טבעי" ופשוט, שיש בו כח גדול להושיענו!
והדברים מאירים ונפלאים – למי שמבין!
וכדי שטעמה המתוק של מאמר זה תשאר במוחנו לאורך זמן, נסיים בסיפור מפליא, אשר משקף לנו היטב את תוכן הדברים הנ"ל: ר' שלמה איגר, שלח פעם מכתב לאביו – הגאון ר' עקיבא איגר, ובו ביקשו להתפלל עבור החולה "פלוני בן אלמוני" לרפואה שלמה.
והנה כעבור זמן מה, קיבל חזרה מכתב תשובה מאביו, ובו כתוב: "התפללתי עליהם ולא נענתי, אולי חלה איזה טעות בשמות שלהם…"
ואכן, בדקו ומצאו שלא דייקו לכתוב במכתב את שמם המלא. הדבר תוקן מיידית, והגאון ר' עקיבא איגר, התפלל שוב – ונענה!
ממש להשתומם, עד היכן הגיע אמונתו של רע"א בכח התפילה! פשוט היה לו, שתפילה שבאה בכוונה – בהכרח שצריכה להענות מלמעלה, ואם רואים שלא נענים, בודאי שיש טעות בשמות האנשים…
זוהי השקפתו של צדיק. לא עלה על דעתו כלל, שיתכן מציאות כזו -שאדם יתפלל מעומק ליבו, ולא ייענה מהשמים!
אימרה חסידית:
בלא הקב"ה – אי אפשר לעבור אפילו את מיפתן הבית!
ועם הקב"ה – אפשר לעבור אפילו את הים הגדול בשני הרגליים…!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל
הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5