——–
ז. כאשר הצורך של עושה החסד להמנע מעשיית החסד, גדול יותר משל הנזקק לחסד, פטור מעשיית חסד זה. ולכן אם הטורח בעשיית החסד גדול יותר מהצורך של הנזקק לחסד, פטור מלעשות חסד זה.
{ז. א. יש ללמוד היתר זה דאתי בק"ו מדין חייך קודמין כאשר שניהם שווים, ופטור מלעשות החסד וכדלעיל (סימן ג סעיף ד). וע"ש (אות ג) משם פוסקים רבים שאמרו כי דין חייך קודמין אמור אף לשאר דברים, ולא רק לדוגמאות של הגמרא, או בעת הפסד ממון. ועוד ראה לעיל (סימן ג סעיף ו סוף אות א) שכשהזקוק לחסד והעושה נמצאים במצב זהה, אין חיוב חסד, וכדכתיב "כמוך", היינו שגם את עצמך תאהב, ע"ש. ומכל הני ניקום ונילף אף להכא, שאם ההיזדקקות של הנזקק לחסד, היא פחות חשובה מהצורך של עושה החסד שלא לעשותה, הרי שחייך קודמין. [ובהפסד ממון אף כשהנזקק לחסד זקוק לחסד יותר מההפסד ממון שיגרם לעושה החסד, מכל מקום פטור מלעשות חסד, וכדלעיל (סימן ג סעיף ד אות ח) אך היינו רק בהפסד ממון, וכדילפינן מאפס כי לא יהיה בך אביון, ואין היתר זה בהפסדים אחרים, מאחר שאינם מביאים לידי עניות, ע"ש. ומ"מ אף בהפסדים אחרים, יש פטור עשיית חסד אם ההפסד שיגרם לעושה גדול יותר מהצורך שזקוק הנזקק.]
אפי' מאה פעמים
ב. ואשר על כן יוצא שאם החסד כולל טורח רב, באופן שהטורח הוא קושי יותר גדול מההיזדקקות של הנזקק לחסד, הרי שיפטר העושה מלעשות חסד, אף כשהשני זקוק לחסד זה עד מאוד. ואין להקשות מדלעיל (סימן ג סעיף ג) דראינו שאין פטור של טורח בעשיית החסד, וכדאיתא בכמה דוכתי דחסד הוא אפי' מאה פעמים. ע"ש. כי שם מדובר באופן שהזקוק לחסד זקוק יותר מהקושי לבקר מאה פעמים, דהיינו כשאין מי שמטפל בצרכיו [ואף שאין בזה פיקו"נ, דאז פשוט שחייב משום פיקוח נפש, ולא משום ביקור חולים.] ולכן חייב אפילו מאה פעמים. ואין זו אוקימתא, כיון שכל חיוב ביקור חולים הוא רק בזקוק לכך, ואם אינו זקוק, כגון שיש לו מי שמטפל בצרכיו, ואנשים באים לבקרו, ליכא חיובא, וק"ו שלא חיוב לבקרו מאה פעמים. אלא על כרחך דמיירי בכה"ג שאין מי שעושה את צרכיו, וכיון שזהו צורך כה גדול לעשות את צרכי החולה [כגון להגיש לפניו לאכול או לשתות, או שאין מי שמבקר אותו כלל, וסבור שהעולם עזבו לאנחות וכדומה.] על כן אפילו שיש טורח רב בכך חייב, היות וצורכו של החולה גדול מהטורח שיש לעושה החסד בביקור מאה פעמים. וכמו שברור ששאר היתרים שנאמרו בגמ"ח הנזכרים לעיל, ישנם על מאמר זה שחייב אפילו מאה פעמים, וכגון שלא כשזה כנגד הפסד ממון (וכמו שכתבנו כן שם סימן ג סעיף ג אות א בשני חצאי לבנה) וכן שלא כשזהו נגד צורת חיים סבירה (דלהלן סעיף יב), וכדומה. ושם חידשו שהטורח לא פוטר, לא כן אם יש פטור אחר, כמו כאן שהעושה חסד זקוק יותר, הרי שפטור. [ואף שבהשבת אבידה אמרו שם השב אפילו מאה פעמים, וזהו גם אם תהיה האבידה שוה פרוטה, והטורח להשיב יהיה גדול יותר מהזדקקות של הזקוק. שאני התם שהיא גזירת הכתוב, והוא הדין בטעינה ופריקה, משא"כ בדין ביקור חולים שאמרו אפילו מאה פעמים, שם היא מימרא של רבא, ואף שהאמירה היא אותה אמירה, ח"זל השתמשו באותה אמירה, ברם כאן היא סברא וכאן גזירת הכתוב.]}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5