——–
שאלה קלאסית: מיהו החבר האמיתי והנאמן ביותר, שיש לאדם? בִּמְקוֹם לנחש – קראו את המעשה הבא:
מעשה היה בעשיר אחד, שביום בהיר אחד, קיבל הזמנה דחופה לבוא אל ארמון המלך, להעמדה למשפט, בגין שמועות שזייף מטבע זר, והֶבְרִיח את גבול המכס של המדינה.
פחד ואימה נפל על מיודענו העשיר, ופיק ברכיים אחזו. הוא ידע היטב, איזה עונש כבד צפוי לו, בגין עבירות מסוג אלו. ולכן הלך לחפש לו פרקליטים (עורכי דינים) שיבואו לעזרתו, וימליצו עליו לטובה לפני המלך.
ולמי יגש בעת צרה? לחבריו הטובים והנאמנים ביותר, אשר כל הזמן השקיע ובזבז עליהם הון תועפות – בטיולים, בילויים, הנאות, הלואות, מתנות, וכו' וכו'. "הם בודאי יכירו לי טובה, ויבואו לעזרתי" – חשב העשיר בלבו.
ומן מחשבה למעשה. קם והלך לדפוק על דלתות חבריו הטובים, ואולם – שוד ושבר! כאן חיכתה לו, אכזבה עמוקה וקשה: חבריו שהיו נחשבים בעיניו לנאמנים ואמינים, סירבו להצטרף עימו אל בית המלך, בטענה שהם לא יודעים לדבר בלשון צחה לפני המלך…
לא הועילו כל תחנוני העשיר, שהתחנן ואמר להם: תראו כמה השקעתי עליכם, כמה כסף בזבזתי למענכם, כמה הקדשתי מזמני וּמִדָמִי לטובתכם, וכעת – זו הטובה שאתם מחזירים לי???
ואולם – כל תחנוניו נפלו על אזניים אטומות, בכעס עָצוּר השיבו לו חבריו חד משמעית: אין לנו מענה לדבר לפני המלך, ולכן אין באפשרותנו כלל לעזור לך, הסתלק מכאן! מאוכזב וממורמר כולו, עזב העשיר את חבריו שבגדו בו, והמשיך לחשוב לעצמו:
"אנסה את מזלי, אצל חברי ללימודים שגרים בעיר הסמוכה, אמנם בהם לא השקעתי כל כך – כמו אצל חברי הראשונים, אולם גם הם הרי היו חברים טובים שלי, ואולי הם יסכימו לעזור לי?
אמר ועשה. קם והלך לעיר הסמוכה, דפק על דלתות חבריו, וסיפר להם את כל עסק הביש, שבו הסתבך עם שלטונות המלך, והתחנן בפניהם, שיואילו לעשות עמו טובה, ולהצטרף עמו אל בית המלכות, לדבר עליו טוב לפני המלך.
"מצטערים מאד" ענו לו חבריו, אנו יכולים לבא עמך, רק עד 'פתח' הארמון, ואולם בשום אופן אין לנו רשות להכנס עמך גם לתוך בית המלך!
"אנא אחיי – התחנן בפניהם העשיר, הלא חברים טובים היינו תמיד, ומדוע עכשיו תשיבו לי 'רעה תחת טובה'? מדוע בעת צרתי תזניחו אותי לאנחות, ללא עזר ומשענת?! וכי זו "הכרת הטוב" שלכם כלפי ???
ואולם, כל דיבוריו כלפיהם היו כהד שמהדהד במדבר, חבריו התנצלו שוב בפניו, שיותר מלבוא עד פתח הארמון הם לא יכולים לעזור לו בכלום! כך אמרו, וטרקו בפניו את הדלת!
העשיר – שהיה מיואש ושבור עד עמקי נפשו, לא ידע את נפשו מרוב צער, כולם חברים בוגדים! כפויי טובה! שניצלו אותו עד תום, וכעת מפקירים וזורקים אותו לכל האנחות?! הוא היה המום, והתקשה לעכל זאת!
ואולם, כעת מה עושים? למי אפשר לפנות לעזרה? והנה, תוך כדי הליכה נזכר העשיר, שלפני כ- 20-30 שנה, היה לו חבר ידיד טוב, שהתיידד עמו בילדותו, ומחמת קטטה וסיכסוך שהיה ביניהם, נפרדו אחד מהשני, ויותר לא ראו זה את זה.
"אנסה את מזלי אצל חבר זה – הרהר העשיר מתוך יאוש, ואע"פ שהיחסים בינינו לא כ"כ טובים, והקשר בינינו נותק זה שנים רבות, מ"מ אולי הוא ירחם עלי, ולא התאכזר עלי – כשאר חברי הבוגדים.
כך חשב העשיר מתוך הרהורי ליבו. ואכן, בלב רועד הלך לעבר כיוון ביתו של חברו, מלפני שנים. וסיפר לו את הצרה אשר נקלע אליה, ואת כל מה שבגדו בו כל חבריו הטובים, ובמר ליבו ביקש העשיר מחבירו, שירחם עליו, ויזכור לו את הטובות שעשה עמו לפני הרבה שנים, ולא את הרעות שהרע לו, ויואיל לבוא עמו אל המלך לדבר למענו.
"בחפץ לב"! השיב לו החבר במאור פנים, אין לי שום טינה כלפיך, ואע"פ שהקשר נותק בינינו זה עשרות שנים, מ"מ, זוכר אני את טוב ליבך, ואשתדל לעשות הכל למענך.
אָהָה! צהל העשיר בקרבו, הנה "טוב שכן רחוק מאח קרוב"! כל שאר החברים, שבזבזתי עליהם כ"כ הרבה כספים וטובות כולם בגדו בי, ולא הועילו לי כלום בעת צרה, ודוקא חבר זה, שלפני עשרות שנים עשיתי עמו כמה 'טובות בודדות' הוא היחיד שהסכים לבא לעזרתי, ולהיות לפני כמליץ יושר בעדי לפני המלך!
עד כאן המשל.
והנמשל: אדם בעוה"ז, הולך, רץ, מזיע, וכו'. ובשביל מי הוא עובד כ"כ קשה? בשביל תאוות הממון, שדוחפת אותו לדחוס ולצבור עוד כסף, ועוד כסף, ועוד ועוד…
ואולם בסופו של דבר, מגיע היום שהוא מקבל 'צו התייצבות' ממלכו של עולם, לבא ולהתייצב לפניו בפני ב"ד של מעלה, ולתת דין וחשבון על כל מעשיו ומעלליו.
מיד נבהל האדם, ורץ לחפש לו מליצי יושר, שיבואו ויִלָמְדוּ עליו זכות לפני המלך.
ולאיזה "כתובת" הוא ניגש תחילה? לחבריו הטובים ביותר, שכל חייו הוא עבד והרס את בריאותו למענם, טִיפֶּח והִרְבָּה, והשקיע את כל כוחו וזיעו בשבילם!
ומי הם אותם חבריו? כספו וזהבו של האדם! לאחר אריכות ימים ושנים, רץ אליהם האדם, ומתחנן אליהם: כל החיים שלי עבדתי למענכם, הקדשתי בשבילכם שעות נוספות, השקעתי את כל תמצית דמי והכל הכל בשבילכם! לאסוף כמה שיותר כסף, בתוך הארנק, בתוך הבנק, בתוך הבורסה! וא"כ, אנא מכם, אל 'תבגדו' בי כעת, בואו ועזרו לי, ולמדו עלי זכות, לפני ב"ד של מעלה.
ואולם "חברים" טובים אלו, לועגים וצוחקים עליו, ומשיבים לו: אוי טיפש! וכי אינך יודע שאין לנו 'פֶּה' לדבר לפני המלך??? הסתלק מכאן! איננו מכירים אותך, עכשיו אנחנו נמצאים כבר ברשות בניך, ואתה תסתדר עם הבעיות שלך לבד!
לבבו של הנפטר נאכל בקרבו. זה מה שהוא מקבל בתמורה, אחרי 70 שנות השקעה בעבודה מפרכת של טיט ורפש? בשביל חברים כאלו, שאין להם פֶּה לעזור לו, בשבילם הוא השקיע את כל חייו??
ואולם, כעת כבר מאוחר מדי – בשביל לתקן את הטעות שעשה בימי חייו, ומה יעשה?
והנה הוא ממשיך להזכר, שיש לו עוד חברים, שאמנם הוא לא השקיע עליהם את כל חייו, ואולם גם להם הוא עשה הרבה טובות במשך חייו. ומי הם אותם חברים? קרוביו ובני משפחתו! רץ אליהם המיסכן, בוכה ומתחנן אליהם: אנא מכם! למענכם עבדתי כל החיים שלי, כדי שיהיה לכם לחם לאכול, וא"כ, כעת שהנני זקוק לעזרה, בבקשה מכם – בואו לעזרתי, והמליצו עלי טוב לפני ב"ד של מעלה.
ואולם, גם כאן מחכה לו אכזבה קשה! החברים הללו, שהם קרוביו ובני משפחתו, לא יכולים לבוא עמו, אלא רק עד פתח הארמון, כלומר, עד מקום הקבר, ולא יותר מזה! תסתדר לבד! עונים לו בני משפחתו, אנו אין בכוחנו כעת לעזור לך – – -!
ואז, ברגעים כאלו, שהאדם מוצא את עצמו זרוק ועזוב מכל הצדדים, פתאום הוא מתחיל להזכר, שהיה לו פעם חבר טוב, לפני עשרות שנים, ובזמנו הוא בעט בו, ולא החשיב אותו לכלום, ומיהו אותו חבר? זו התורה והמצוות!
פתאום הוא נזכר, שלפני עשרות שנים הוא הניח תפילין, פעם אחת בבר מצוה שלו. ופעם הוא עשה חסד עם בני אדם, הוא עזר פעם להוריו, וכו'. כמה מצוות בודדות…
ואז הוא ניגש אליהם, ופונה אליהם בקול שבור ומיואש: "אנא, רק אתם נשארתם לי – – -! אל תבגדו בי, בואו ועזרו לי בעת צרתי, והמליצו עלי טוב, לפני ב"ד של מעלה – – –
ודוקא חברים אלו נענים לבקשתו, ובאים בשמחה להמליץ עליו יושר לפני הקב"ה, ולהצילו מדינה של גיהנום!
ואז, האדם מרוב צער מורט שערות ראשו! פתאום הוא מגלה, שכל החברים שהוא השקיע עליהם הון תועפות בחייו, לא יכולים לעזור לו במאומה!
כל שבעים שנות חייו הוא רץ כ'סוס', ועבד למען הכסף והזהב, ועכשיו הם מוטלים לפניו כאבן דומם, ואין ביכולתם לעזור לו…
גם בני משפחתו, שתמיד הוא טרח ועבד בשבילם, אין באפשרותם לעזור לו, והם משאירים אותו לבד להתמודד בתוך כל המערכה…
הדבר היחיד – שנשאר לאדם לנצח, ולא מזניח אותו בעת צרתו, ובאים לעזור לו בשעת דחקו – זה הרכוש הרוחני של התורה והמצוות, שהוא הספיק לחטוף לעצמו במשך שנות חייו! הם היחידים שיש באפשרותם לחלץ את האדם מדינה של גיהנם!
נו, לאחר גילוי מרעיש כזה, וכי לא משתלם, להתחיל להשקיע יותר על "התורה והמצוות" – כאן בעוה"ז – ???
הוא מה שדוד המלך אמר בספר תהלים (במזמור מ"ט) "אל תירא כי יעשיר איש… כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו"!
…חומר למחשבה, לכל מי שעדיין חושב, שהכסף והזהב ילוו אותו לנצח…!
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יחזקאל ס' שליט"א
אמרי יחזקאל
הרב יחזקאל ס' שליט"א
מהדורה חדשה ומתוקנת סיוון תשע"ב חודש מתן תורה
אוצר מאמרים נפלאים בעניני השגחה פרטית, שכר ועונש.
דברי חיזוק, רעיונות מוסר, והשקפת התורה
בהסברה בהירה ומיוחדת לבני דורנו.
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5