——–
במסכת ברכות ד', ב' מובא: אמר רבי אלעזר א"ר אבינא, כל האומר "תְּהִלָּה לְדָוִד" בכל יום, שלוש פעמים, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ובכל ראשי התיבות של המזמור הקדוש הזה, ישנם שמות קדושים ויש להם כח לפעול גדולות ונצורות.
מזמור קמ"ה – "תְּהִלָּה לְדָוִד" – כולו תהילת הא-ל ומחובר באותיות א"ב
תְּהִלָּה לְדָוִד, [אֲ]רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: [בְּ]כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: [גּ]ָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:[ דּ]וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: [הֲ]דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: [וֶ]עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: [ז]ֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: [חַ]נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: [ט]וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: [י]וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: [כְּ]בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: [ל]ְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: [מ]ַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדֹר: [ס]וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים: [ע]ֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: [פּ]וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: [צַ]דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו: [קָ]רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: [רְ]צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: [שׁ]וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: [תְּ]הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
בזוהר ח"ג, ק"כ מובא: כל האומר "תהילה לדוד" שלוש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא. כיון שפועל פעולות רוחניות נשגבות. שמייחד השכינה הנקראת תהילה, ומקים קומת השכינה בגלותה למשוך לה שפע מהקב"ה.
ומובא ב"תהלת ה' ": שאין הכוונה לאמירת תהלים בעלמא, אלא על כוונת הלב והתבוננות בפעולות ה' ותהלתו וגודלו ותפארתו, ועל ידי כך יהיה עליו מורא שמים. ולכן יש לאומרו בכל יום ג' פעמים, שבג' פעמים הוי חזקה, והחזקה שיהיה צדיק גמור כל ימי חייו ובזה מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ובסידור ר"ש מגרמיזה נאמר עוד טעם למה תיקנו לאומרו ג' פעמים בכל יום: כנגד חסידים הראשונים שהיו שוהים בבית הכנסת ג' שעות – שעה קודם התפילה, שעה לתפילה ושעה אחרי התפילה. ועוד ג' פעמים "אשרי" שיש בו ק"נ תיבות והרי זה כמנין תהלה. וכשם שעיקר התפילה להכיר ולהודות שהאדם הוא רק עבד הנוטל פרס מרבו, אף כאן אם יאמין שהכל ממנו יתברך, לא יהיה לו קנאה על אחרים ויהיה מאושר.
ומדוע אין כאן פסוק המתחיל באות "נון"? אמר רבי יוחנן (בגמרא), מפני שהאות "נון" מסמלת נפילה, מפלה, כפי הכתוב: "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". (ראה הרחבה בעניין האותיות: בפרק מא' עד ת').
שלושת פסוקי "אַשְׁרֵי" שלפני – "תְּהִלָּה לְדָוִד", אינם שייכים למזמור קמ"ה: "[אַשְׁרֵי] יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. [אַשְׁרֵי] הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, [אַשְׁרֵי] הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹקיו".
שלושת פסוקי "אַשְׁרֵי" אלה חוברו לָמזמור לצורך תפילה, כבר בימי הגמרא. ה"אַשְׁרֵי" הראשון הוא ממזמור פ"ד, ושני ה"אַשְׁרֵי" האחרים הם מסוף מזמור קמ"ד. אם כן, יש כאן שלוש פעמים "אשרי", רמז למה שכתוב בגמרא: כל האומר "תְּהִלָּה לְדָוִד" ג' פעמים, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
והנה מ"אַשְׁרֵי" ועד "אֲנָחְנוּ" (בסוף – "ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללו י-ה"), יש תרי"ג אותיות, שהאומרו בכוונה ובפירוש המילות, כאילו קיים תרי"ג מצוות.
מזמור קמ"ה מסוגל לפרנסה
ובעיקר פסוק ט"ז: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן"
ג' פעמים ביום "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן": ב' פעמים בשביל מזון בני אדם ושל כל העולם, ופעם אחת כדי לתת תוקף למקום ההוא שידיו פתוחות, דהיינו לתת כביכול כח לשכינה, שממנה יורד המזון לתחתונים, רצון ושובע לכל.
באמירת "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ": פורשים את הכפיים כלפי השמים, וזה סימן לקבלת שפע מלמעלה. ויכוון מאוד בפסוק זה כי בו עיקר הפרנסה, ויכוון שה' יתברך משגיח, זן ומפרנס לכל, ומוריד שפע לכל העולם כולו.
ויש במזמור זה שמות מלאכים שאסור לבטא אותם בקול, ובתוך כל מזמורי התהלים ישנם סודות עצומים ושמות קודש שאין לנו מושג בהם.
"לְכָל חַי": מביצי כנים עד קרני ראמים.
"רָצוֹן": הקב"ה משפיע לכל חי שפע כרצונו, האדם רק מבקש וה' משפיע על האדם כרצון האדם וכבקשתו. נשאלת השאלה מדוע אנשים המבקשים, במקרים רבים לא מקבלים את רצונם הספציפי? ראשית: אסור לשכוח שכל בני האדם מקבלים שפע מהקב"ה, מזון, פרנסה, אויר לנשימה, בריאות, כח לתפקד ועוד ועוד.
אך הבקשה הספציפית של האדם לא תמיד מתקבלת מסיבות שונות ולפי תיקונו בעולם הזה, אם תיקונו להיות עני הוא לא יזכה ב"לוטו" למשל. אך כאשר האדם מבקש מה' יתברך, ה' פותח את ידיו כביכול, ומשביע לכל חי רצון: לכל חי את רצונו אשר ביקש. הבעיה היא שלפעמים צינורות השפע של האדם המבקש "סתומים" מכל עוונותיו, ולמרות שהקב"ה שולח לו את בקשתו הפסציפית היא לא מגיעה אליו, היא נתקעת בדרך בתוך "צינורות" השפע ה"סתומים".
אם יזכך את עצמו וישוב בתשובה ויתנקה מכל עוונותיו ולא ישוב ויחטא, אזי כל השפע שיבקש יגיע אליו ישירות. זו אחת הסיבות שכל כך חשוב לקבל ברכה מצדיק. מאחר שהצדיק זך, נקי, מלא תורה, מצוות וזכויות כרימון, אזי צינורות השפע שלו נקיים, משוחררים ועבירים. כל מה שהצדיק מבקש הקב"ה נותן לו, רק שאצל הצדיק הבקשה לא נתקעת אלא יורדת אליו ישירות, השפע יורד אליו ישירות ובאמצעות הברכה הוא יכול לחלק את השפע הזה ולהעבירו גם לאחרים (הצדיק מברך "כפי תהיה" – כביכול כמו הפה של ה' והכוונה שהברכה מתקבלת).
לדוגמא: מובא במסכת תענית כ"ד על רבי חנינא בן דוסא צדיק יסוד עולם: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת – כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת. בזכותו ירד לעולם השפע והפרנסה.
במדרש "פנחס" מובא: על כמה דברים שצריכים לאדם כמו פרנסה וכדומה, יאמר כל התהלים מרישא לסיפא בלי שום הפסק, ואפילו ה"יהי רצון" לא יאמר בין ספר לספר רק אחר גמר כל התהלים.
בשיחות קיץ תש"ח בשם הבעש"ט הקדוש מובא: מזמורי תהלים הם מפתחות המתאימות לכל היכלות הרחמים, רפואה, ישועה ופרנסה.
אפשר לבקש על הפרנסה גם בתפילת "שמונה עשרה"
מובא בספרו של מרן החיד"א "מורה באצבע" סימן ג' אות קכ"ז: שיכולים להתוודות ולבקש על הפרנסה בתפילת שמונה עשרה, בברכת "שומע תפילה".
בדרך כלל מובא בסידורים נוסח מיוחד לבקשה על הפרנסה. והמבינים בכך יכולים גם לכוון בשם קדוש הממונה על הפרנסה והכתוב בסידורים מסויימים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5