ימי מוהרנ״ת חלק שני נב

אַחַר כָּךְ נָסַע לְדַרְכּוֹ וְיָצָאנוּ עִמּוֹ לְלַוּוֹת אוֹתוֹ עַד רָחוֹק מֵהָעִיר וְחָזַרְנוּ לְהָעִיר וּבָא הַבַּעַל עֲגָלָה אֶצְלִי לְשָׂכְרוֹ וּבִקֵּשׁ סָךְ הַרְבֵּה שֶׁלּא הָיָה בִּיכָלְתִּי לִתֵּן כָּל כָּךְ, וְאָמַר שֶׁאִם יִסַּע עוֹד אֶחָד יָקֵל עָלַי אֲבָל רַבִּי שְׁלמה לא רָצָה לְדַבֵּר אָז כְּלָל מֵעִנְיַן הַנְּסִיעָה כִּי אָמַר שֶׁלּא יִסַּע כְּלָל וְגַם אָנכִי הָיִיתִי אָז בְּעַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה מְאד עַד שֶׁהָיָה אָז רָחוֹק בְּעֵינַי מְאד שֶׁאֶסַּע לְנִיקוֹלַאיֶב, וְלא הֵשַׁבְתִּי לַבַּעַל עֲגָלָה שׁוּם תְּשׁוּבָה כְּלָל, וְהָלַךְ לוֹ וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁיִּסַּע לְדַרְכּוֹ אֲבָל הַבַּעַל עֲגָלָה נִתְעַכֵּב וְלָן שָׁם בִּקְרִימִינְטְשָׁאקלְעֵת עֶרֶב בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב נִכְנַסְתִּי לְבֵית רַבִּי לֵיבּ נֵרוֹ יָאִיר, וְלא הִדְלִיקוּ עֲדַיִן נֵר בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, וְשָׁכַבְתִּי שָׁם עַל אֵיזֶה מִטָּה בַּחֲשֵׁכָה וּבַאֲפֵלָה וְשָׁכַבְתִּי מִשְׁתָּאֶה וּמִשְׁתּוֹמֵם מְאד מְאד מִגּדֶל בִּלְבּוּל הַדַּעַת שֶׁהָיוּ לִי, עַד שֶׁלּא הָיִיתִי יָכוֹל לְהַכְרִיעַ דַּעְתִּי בְּשׁוּם פָּנִים וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי אָז וְקדֶם לָזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר כְּלָלאֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב הַדָּבָר עַד שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה בִּסְעֻדַּת הַלַּיְלָה נִתְהַפֵּךְ דַּעַת רַבִּי שְׁלמה וְנִתְרַצָּה לִנְסֹעַ גַּם אוֹתִי חִזֵּק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּעְתִּי וְנִתְרַצִּינוּ שְׁנֵינוּ לִשְׂכּר הָעֲגָלָה גַּם רַבִּי שְׁלמה הוֹדִיעַ לִי שֶׁעֲדַיִן הָעֲגָלָה בְּכָאן, וְהוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׂכּר אוֹתָהּ בְּיוֹם מָחָר וְכֵן הָיָה שֶׁבְּיוֹם הַמָּחֳרָת שָׂכַר אֶת הָעֲגָלָה שֶׁנִּסַּע כֻּלָּנוּ לְנִיקוֹלַאיֶב, דְּהַיְנוּ רַבִּי שְׁלמה וַאֲנִי וְרַבִּי מֶנְדִּיל וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּא יוֹם רְבִיעִי פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה נָסַעְנוּ מִקְּרִימִינְטְשָׁאק וְעָבַרְנוּ הַדִּינֶעפֶּר וְהָיָה לָנוּ לִינַת לַיְלָה בִּקְרָאקֶע אֵצֶל אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַיּוֹשְׁבִים שָׁם וְרַבִּי שְׁלמה לָן בִּקְרִימִינְטְשָׁאק:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.