ימי מוהרנ״ת חלק שני יח

וְהִנֵּה בְּכָל הַקַּיִץ תקפ"א הַנִּזְכָּר לְעֵיל כָּל מַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁאֶזְכֶּה לִגְמר הַהַדְפָּסָה אֶסַּע תֵּכֶף לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ שֶׁאֶהְיֶה בְּראשׁ הַשָּׁנָה בְּאוּמַאן, וְתֵכֶף אַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה אֶסַּע מֵאוּמַאן לְאָדֶעס וּמִשָּׁם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאוּמַאן עַל ראשׁ הַשָּׁנָה עִם הַסְּפָרִים אַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה, רַבּוּ הַמְּנִיעוֹת וְגַם מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן גַּם עֲדַיִן הָיִיתִי צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּבֵיתִי לְצרֶךְ גְּמַר הַסְּפָרִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְסַדְּרָם עֲדַיִן, וּשְׁאָר עֲסָקִים שֶׁהֻכְרַחְתִּי לַעֲסֹק בִּשְׁבִילָם וּמֵחֲמַת כָּל זֶה הֻכְרַחְתִּי לַחֲזר לְבֵיתִי וְלא נָסַעְתִּי תֵּכֶףוּבְתוֹךְ כָּךְ עָבַר חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וִימֵי הַחֹרֶף הִגִּיעוּ וְאָז בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם בְּתוֹךְ כָּךְ בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת עָבַר רַבִּי דָּוִד הַנִּזְכָּר לְעֵיל דֶּרֶךְ קְהִלַּת קדֶשׁ טוּלְטְשִׁין וְחָזַר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי לא יָכלְתִּי אָז לִנְסֹעַ עִמּוֹ וְכָל מַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ שֶׁאֶסַּע עִמּוֹ יַחַד, וְעַכְשָׁו לא יָכלְתִּי לִנְסֹעַ עִמּוֹ וְנִתְעַכַּבְתִּי בְּבֵיתִיגַּם אָז נִשְׁמַע מִלְחֲמוֹת הַגְּרֶעקִין [הַיְּוָנִים] וְהַכּל אָמְרוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסַּע עַכְשָׁיו לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת רַבִּי דָּוִד הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהָיָה שַׁדָּ"ר מֵהַכּוֹלֵל וּשְׁאָר הַמְשֻׁלָּחִים לא רָצָה הָרַב מֵאַפְּטֶע לְהַנִּיחָם לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת סַכָּנוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל רַק אַחַר הַפְצָרוֹת רַבּוֹת מֵחֲמַת שֶׁכָּל עֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת עַל בִּיאַת הַמְשֻׁלָּחִים, הֻכְרַח לְהַנִּיחָם וּבֶאֱמֶת לא נָסְעוּ מִסְּטַמְבּוּל דֶּרֶךְ הַיָּם רַק דֶּרֶךְ יַבָּשָׁה, וְהָיוּ לָהֶם הוֹצָאוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד הַכּל מֵחֲמַת סַכָּנוֹת מִלְחָמוֹת שֶׁל מְרִידַת הַגְּרֶעקִין:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.