ימי מוהרנ״ת חלק ראשון יח

וְהִנֵּה אָנכִי עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי וְכֵן זוּגָתִי וּבָנַי שֶׁיִּחְיוּ אַחַר כָּךְ אַחַר פּוּרִים נָסַעְתִּי לְנֶעמִירוֹב וְכַוָּנָתִי הָיְתָה לְהִתְרָאוֹת פָּנַי עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּבָר נָסַע לַדֶּרֶךְ נְסִיעָה הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל כִּי חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה כּוֹתֵב לִי עַל הַפָּאסְט (דֶּרֶךְ הַדּוֹאַר) בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר כָּאן אַךְ נָסַעְתִּי לְנֶעמִירוֹב כְּדֵי לְדַבֵּר עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי לִשְׁמעַ מִפִּיו חֲדָשׁוֹת שֶׁזָּכָה לִשְׁמעַ בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁלּא זָכִיתִי לִהְיוֹת אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבָאתִי לְנֶעמִירוֹב וּמֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי שָׁם עַד אַחַר פֶּסַח, וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי נַפְתָּלִי נֵרוֹ יָאִיר כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּא נִכְתְּבוּ עֲדַיִן כִּי לא הָיָה מִי שֶׁיִּכְתְּבֵם וַאֲנִי שְׁמַעְתִּים מִפִּי חֲבֵרִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל וּכְתַבְתִּים עַל הַסֵּפֶר (אֲבָל שְׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ) בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁנָּתַן בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ לְנֶעמִירוֹב אָז שֶׁעַל יְדֵי זֶה הִצַּלְתִּי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ, שֶׁאִם לא בָּאתִי אָז לא הָיוּ נִכְתָּבִין כְּלָל וְהָיוּ נֶעְלָמִין מִן הָעוֹלָם וְעַתָּה כְּבָר הֶחֱיוּ כַּמָּה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן הֵם מְחַיִּין נְפָשׁוֹת הַרְבֵּה וַעֲתִידִין לְהַחֲיוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל בָּאֵי עוֹלָם כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת גְּדֻלָתוֹ בָּעוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כּה:

לכבוד נשמת רבנו נחמן בן פייגא זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. ולכבוד נשמת רבי נתן מברסלב בן חיה לאנה,  ולזכות כל ישראל החיים ומתים.