——–
וענין זה של "התחלה" הוא יסוד בעבודת ה' המועיל להרבה פרטים, חלקם הזכרנו לעיל, וכמו כן נכלל ביסוד זה להחליט על התחלה בלימוד אפילו לזמן קצר של כרבע שעה במאמץ ובקול, שעל זמן מועט כזה אפשר לקבל החלטה, ואחר כך אפשר שיזכה לסייעתא דשמיא. וכמו כן תחילת תפילה, תחילת ברכת המזון, להתחיל את ההתחלה בכוונה מבלי לחשוב וכי היאך אצליח לכווין עד הסוף, או אף לקבל החלטה על מה שאפשר כן לעשות, וכגון כשראשו ולבו בל עמו וקשה לו ללמוד במצב שכזה בדברים העיוניים, ילמד בקיאות, משניות, מדרשים וכיוצא, ויתחיל במה שבכוחו לעשות, ובכך ירויח שלא יהא אצלו נתק מוחלט ברצף שקידתו, ובנוסף לכך יזכה לסייעתא דשמיא, כמבואר לעיל שהסייעתא דשמיא מגיעה לזה אשר עושה את אשר בכוחו לעשות.
ומדוייק הוא בלשון הפסוק "כי בחפזון יצאתם מארץ מצרים".
ההבדל בין חפזון לזריזות, "זריזות" היינו לאחר שהוברר לאדם שלימות המעשה שבא לעשותו הרי שהוא מזדרז בעשייתו באופן הפיזי. "חפזון" פרושו הוא מעשה טרם חשיבה, שאדם חפוז לעשות טרם שיחשוב, החפזון הוא מושג שלילי בדרך כלל, אולם באמונה שנצטווינו להאמין בה' ובמצוותיו, אדרבא, וכמבואר בגמרא (שבת פח) דאמר ההוא גוי לרבא – עמא פזיזא דאקדימו פומייכו לאודנייכו – נעשה לנשמע, והוא המעליותא של עם ישראל שיצאו בחופזה והיינו שעשו מעשה מבלי מחשבה, ויצאו נגד המחשבה וההגיון המתנגדים לאותו מעשה לצאת ממצרים למדבר שמם.
וכאמור דבזה גופא היתה כאן עצה עמוקה מחכמתו יתברך להביאם למצב של חוסר זמן לחשיבה, וציוה להם לעשות מעשה פזיזות זה כדי שלא לתת להם שהות להיסוסים ולספיקות לחדור לקרבם, כדי לסייעם ולהקל מעליהם את עוצמת הנסיון, וזהו אחר שבאו ליטהר בעצם הרצון ליציאה, שלא כאלה האחרים שמתו במכת חושך, לפי שהיו קטני אמונה ביכולת ה' עוד מזמן קודם, כשהיה הנסיון רחוק מהבפועל, שלא כאחיהם, שלפחות כשהיה נסיון היציאה רחוק מהבפועל הצליחו להאמין, ולכך זכו לשעת יישום הנסיון – שאז הוא תכלית הקושי – שסייעם הבורא ליישם את החלטתם הראשונה להאמין בה' ולבטוח בו ביציאה למדבר שמם.
וכאמור, מכאן יסוד ופינה להצלחת בן תורה להיות מבני עליה ולצאת מהמידות והתאוות הרעות ולזכות לעולם של קדושה וטהרה – שהוא רק בדרך זריזות.
הוא מה שאמרו חז"ל (מכילתא שמות יב, יז): "ושמרתם את המצות", א"ר יאשיה: אל תקרא ושמרתם את המצות, אלא ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, וכמבואר דאין זה רק משחק מילים של "מצות" ו"מצוות", אלא באו ללמדנו שסוד הצלחתו של החפץ להיות מבני עלייה שהוא רק באם אין מחמיץ את המצוה – יסוד התעלות זה נלמד מחפזון יציאת מצרים טרם תחמץ המצה, שרק מכך זכו ליציאה ממצרים, ומכאן נלמד לכל התורה כולה – לצאת ממיצר היצר זהו רק בדרך החפזון.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5