——–
לעיני דוד מתגלה מחזה מרתית: הוא רואה את מלאך ה' העומד בין הארץ לשמים ובידו חרב שלופה ונטויה על ירושלים להשחית, "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְיָ עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם. וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל פְּנֵיהֶם" (דברי הימים א', כ"א, ט"ז).
המלאך שולח את ידו לשחת את ירושלים וה' ניחם על הרעה, "וַיִּשְׁלַח יָדוֹ הַמַּלְאָךְ יְרוּשָׁלִַם לְשַׁחֲתָהּ, וַיִּנָּחֶם יְיָ אֶל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם: …הֶרֶף יָדֶךָ. וּמַלְאַךְ יְיָ הָיָה עִם גֹּרֶן הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" (שמואל ב', כ"ד, ט"ז).
"וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹקִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית [רָאָה] יְיָ וַיִּנָּחֶם"… (דברי הימים א', כ"א, ט"ו). הרד"ק: [רָאָה] – כי רבים מתו וניחָם על הרעה. ובדברי רבותינו ז"ל מובא: מה ראה? [רָאָה] – את אפרו של יצחק, כי באותו הגורן העלה אברהם את יצחק בנו.
אמרו חז"ל בפרקי דרבי אליעזר: שהמלאך המשחית קינח את חרבו בטליתו של דוד המלך. וכיון שראה דוד את חרבו של המלאך, לא היה בו כח, והיו כל איבריו מרתתין עד יום מותו, שנאמר: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א', א', א'). וזו גם אחת הסיבות החשובות לכך שהביאו לדוד המלך את אבישג השונמית, כדי להסיח את דעתו מהמראה הנורא של המלאך המשחית אשר קינח את חרבו בטליתו של דוד המלך. "וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ. וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ" (מלכים א', א', ב'-ד').
דוד אומר אל ה' שרק הוא זה שחטא, ורק הוא זה הראוי להענש ולא כל העם: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְיָ בִּרְאֹתוֹ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם, וַיֹּאמֶר: הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי, וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשֹוּ? תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי". דבריו של דוד מורים על כח התשובה ומעידים על גדולתו ואהבתו של דוד המלך לעם ישראל, בדומה לאהבתו העצומה של משה רבינו ע"ה לעם ישראל.
ביום ההוא בא גד הנביא אל דוד המלך ואומר לו: להקים מזבח לה' בגורן אֲרַוְנָה היבוסי (שבהר הבית), "וּמַלְאַךְ יְיָ אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד: כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַ יְיָ בְּגֹרֶן אָרְנָן (הוא אֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי" (דברי הימים א', כ"א, י"ח). לפי המלבי"ם: המלאך נראה במקום הגורן ששם מקום הרפואה למגפה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5