——–
כשמזכיר שם ה' בברכה, יכוון שהוא "אדון הכל היה הווה ויהיה". ובהזכירו שם 'אלוקים', יכוון שהוא "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם". (א תסא)
כתב בספר חסידים (סימן מו): כשנוטל ידיו ומברך, או כשמברך על הפירות או על המצוות השגורות בפי כל, יכוון לבו לשם בוראו אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפירות או הלחם ליהנות מהם וציוהו את המצוות. ולא כאדם העושה דבר כמנהג, ומוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב, ועל זה חרה אף ה' בעמו ושלח את עבדו ישעיה ואמר (ישעיה כט יג): "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה". אמר הקב"ה לישעיה: ישעיה, ראה מעשי בני, כי אינם אלא לפנים ומחזיקים בי כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו. באים בביתי ומתפללים לפני תפלות הקבועות כמנהג אבותם בלא לב שלם. הם מנקים את ידיהם ומברכים על נטילת ידיים ובוצעים ומברכים המוציא, שותים ומברכים כמו שהדבר שגור בפיהם, ואינם מתכוונים לברכני, לכן חרה אפו בו ונשבע בשמו הגדול לאבד חכמת חכמיו היודעים אותו ומברכים אותו כמנהג ולא בכוונה. לפיכך הזהירו חכמים: "עשה דברים לשם פועלם". ומעשה באחד שמת לפני זמנו, והנה לאחר שחלפו יותר משנים עשר חודש, נתגלה בחלום לאחד מקרוביו, אמר לו: בכל יום דנים אותי על שלא הייתי מדקדק לברך ברכת המוציא וברכת הפירות וברכת המזון בכוונת הלב, ואומרים לי: להנאתך נתכוונת. שאלו: והלא משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חודש בלבד? אמר לו אין דנים אותי פורעניות חזקים כמו בשנים עשר חודש הראשונים. ע"כ.
"איך לא יראת להוציא שם שמים בלי כוונה"?!
כתב בספר חיי אדם (כלל ה סימן א): כדי להלהיב את לב האנשים לגודל הזהירות בזה, אעתיק מעשה רב: תלמיד חכם גדול אחד התעלף, ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול, פנו מקום לצדיק אחד שנפטר. וקיבלוהו בכבוד גדול ונתנו לו ספר תורה בזרועו ושאלוהו, קיימת מה שכתוב בזה? אמר כן. קיימת מצות פריה ורביה לא להנאתך אלא לשם שמים? ואמר כן. אמרו: מי מעיד בך? ובאו המלאכים שנבראו מהמצוות אשר עשה עד אין מספר והעידו בו. אחר כך הביאו לפניו ארבעה טורים ושאלוהו, קיימת תורה שבעל פה? אמר כן. ובאו המלאכים והעידו. לאחר מכן שאלוהו: נזהרת מלהוציא שם שמים לבטלה? וידום. חזרו ושאלו, שתק ולא אמר כלום. שאלו אם יש עדות, ופתאום באו גדודים מלאכים לבושים שחורים והעידו. זה אומר, נבראתי ביום פלוני כשהוצאת האזכרות האלו בתפלה בלא כוונה וכו'. ויקרעו בגדיהם כל הבית דין של מעלה, וגם אני קרעתי. ואמרו לו: טיפה סרוחה, איך לא יראת להוציא שם שמים בלי כוונה וכו'. ונגמר דינו, או שילך לגיהנם או שיחזור לבוא בגלגול, ובחר בגיהנם מאשר בגלגול. ואיך לא ישים האדם אל לבו להזכיר ה' ביראה ופחד ובכוונת הלב. ע"כ. (ועיין חזו"ע שבת ה קנח)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5