——–
ל. ולפי יסוד זה כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בהמספיק לעובדי השם (שער הרחמנות) ששנינו בשבת (דף קנא) כל מי שיש בו מידת הרחמנות הקדוש ברוך הוא מרחם עליו. והוסיף להוכיח כן ממאמר התורה (דברים ה,יג) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. עד כאן. והדברים נפלאים, כי מי לא יחפוץ באהבת הבורא וברחמי הבורא עליו, והלא בהשיגו את אהבת הבורא ורחמיו עליו, השיג את כל הדברים הטובים עלי אדמות. וראה כמה אנשים מחפשים "קשרים" עם אנשי מפתח ויכולת, אנשים עשירים, וכדומה, רק משום ספק ספיקא, שמא באיזו הזדמנות יוכל להעזר בו. ומי יודע כלל אם תבא הזדמנות זו, וגם אם תבא מי יודע אם יחפוץ לעזור לו, ואף אם יחפוץ לעוזרו מי יערוב שיהיה יכולת בידו לסייעו. על אחת כמה וכמה, מי לא יחפוץ "בקשרים" עם הבורא, שהוא מחיינו ומקיימנו ואת כל העולמות בכל עת ובכל שעה, ונותן לנו את כל צורכינו, ולו היכולת והוא בעל הכוחות כולם, ואינו בר שינוי. ויתר על כן מי שאוהב את הבריות, ועושה עמהם חסדים, לא רק השיג "קשרים" עם הבורא, כי אם השיג את אהבת הבורא ורחמי וחסדי השם עליו. וכך ממש כתב רבנו חיים לוצאטו בספרו סדר הויכוח (עמ' קנה בביאור חלקי החסידות) אך יותר הדגיש את הצד השלילי של הדבר וזה לשונו, ואמרו עוד (שבת קנא ע"ב) ונתן לך רחמים ורחמך (דברים יג,יח) כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. כי הנה הקדוש ברוך הוא מודד תמיד מדה כנגד מדה, מי שהוא מרחם ועושה חסד עם הבריות, גם הוא בדינו ירחמוהו וימחלו לו עונותיו בחסד, שהרי מחילה זו דין היא, כיון שהיא מדה כנגד מדתו. [כלומר מוסיף ביאור נפלא שאין כאן מדת לפנים משורת הדין, כי אם דין גמור לאדם זה, לפי שכן הדין מורה שיש לנהוג עם כל אחד מדה כנגד מדה.] והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (ר"ה יז ע"א) למי נושא עון, למי שעובר על פשע. ומי שאינו רוצה להעביר על מדותיו, או אינו רוצה לגמול חסד, הנה הדין נותן שגם עמו לא יעשו אלא שורת הדין. ראה עתה מי הוא זה ואיזה הוא שיוכל לעמוד אם הקדוש ברוך הוא עושה עמו שורת הדין. ודוד המלך מתפלל ואומר, ואל תבא במשפט את עבדך, כי לא יצדק לפניך כל חי (תהלים קמג,ב). אמנם העושה חסד יקבל חסד, וככל מה שירבה לעשות, כך ירבה לקבל. עד כאן לשונו. וכן כתב בספר יסוד ושורש העבודה (שער א פרק ח סוד"ה גם) שהדן לכף זכות, שכרו שמן השמים שידונו אותו גם כן לכף זכות, כמאמר רבותינו "זל בשבת (קכז ע"ב) תנו רבנן, הדן את חברו לכף זכות, דנין אותו לכף זכות. עד כאן. וכן כתב הרב חיד"א בדבש לפי (מערכת ה אות טז) שלפי מה שמתנהג אדם עם משרתיו ועם בני ביתו, על פי מדותיו מתנהגים עמו בשמים. עד כאן לשונו. והחפץ חיים בספרו אהבת חסד הרבה להשתמש ביסוד זה, כדי לחזק ידים רפות באהבת הבריות ועשיית חסד, וכתב (ח"ב פ"ג), שכדי שינהגוהו בעת בואו לדין לפני בית דין של מעלה לפנים משורת הדין, שאם ישב השם על כסא דין מי יצא נקי, על כן ינהג עם האנשים במדת החסד והרחמים, ושוב יעורר כנגדו למעלה את מדת הרחמים. ושכן הוא בזהר (אמור דף צב ע"א תרגום חופשי) למדנו במעשה שלמטה מתעורר המעשה שלמעלה, אם אדם עושה מעשה למטה כראוי, כך מתעורר הכח כראוי למעלה. עשה אדם חסד בעולם, התעורר חסד למעלה ושורה ביום ההוא ומתעטר בו בשבילו. ואם נוהג אדם ברחמים למטה, מעורר רחמים על אותו היום, ומתעטר ברחמים בשבילו, ואז אותו היום עומד לו להיות מגן בשבילו בשעה שיצטרך לו וכו'. באותה מדה שאדם מודד בה מודדין לו. עד כאן. וכן ממשיך החפץ חיים (ח"ב פרק ד) שזוכה בעל החסד שהקדוש ברוך הוא בעצמו הוא בעל דינו, ואז דינו יהיה ברחמים מרובים. וכמו שכתוב במדרש רות רבה (פרשה ה) בוא וראה כוחן של בעלי צדקה וגומלי חסדים, שחוסין בצל מי שאמר והיה העולם, שנאמר (תהלים לו,ח) מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. והקדוש ברוך הוא בעצמו יביט ויחפש זכות אצלו. וכן כתב עוד באהבת חסד (שם פרק ה סוף ד"ה וענינו) ועוד (פרק י ד"ה גם אמרו חכמינו) בהנהגת השם מדה כנגד מדה, ועוד (בסוף הפרק, ובסוף חתימת הספר) שכח הצדקה והחסד מגביר מדת הרחמים, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קנא ע"ב) על הפסוק (דברים יג,יח) ונתן לך רחמים ורחמך, כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. וכהיום שאנו רואין בעיננו, שמדת הדין גוברת מאד בעולם מדי יום ויום, בכמה מחלות ומיתות משונות, וחסרון השפעה בעולם, עד שאין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו, כמה צריך להרבות בצדקה וחסד, אולי על ידי זה נזכה לכפות את כח הדין, ויתמלא רחמים בעולם. עד כאן לשונו. וכן כתב עוד את יסוד מדה כנגד מדה בספרו שמירת הלשון (שער הזכירה פרק ב) מדברי הזהר.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5