——–
דוד תמיד שואל בה' על כל דבר ודבר, שום דבר לא ברור לדוד מאליו, דוד נוהג תמיד רק לפי הציווי האלקי. זו היתה אחת ממעלותיו של דוד: שתמיד שאל בה' והשליך רק על ה' את כל יהבו. לפני שובו של אכיש מלך גת מן המלחמה, שואל דוד בה': האם לעזוב את ארץ הפלישתים ואת צִקְלַג ולחזור לגור בארץ ישראל, באחת מערי נחלת שבט יהודה? כיון שלאחר מות שאול יכול מלך גת גם לא להתיר לדוד לשוב לישראל, שהרי דוד כבר נמשח למלך. ולמרות שדוד נמשח למלך על כל ישראל, הוא שואל בענוותנותו האם יעלה באחת ערי יהודה. הוא לא תופס מיד את המלוכה, הוא חושב שאולי המלוכה מגיעה לבן שאול? "וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיְיָ לֵאמֹר: הַאֶעֱלֶה בְּאַחַת עָרֵי יְהוּדָה? וַיֹּאמֶר יְיָ אֵלָיו: עֲלֵה. וַיֹּאמֶר דָּוִד: אָנָה אֶעֱלֶה? וַיֹּאמֶר: חֶבְרֹנָה".
דוד לוקח את שתי נשיו עמו ואת כל משפחתו ואנשיו ובני משפחותיהם, ועובר ללא שום פקפוק להתיישב בערי חברון, אך עדיין לא בחברון עצמה כדבר ה' אליו, כדי שלא יובן מכך שהוא בא להשתלט ולהמליך את עצמו על חברון. הענווה הגדולה הזו של דוד, עוררה מיד את אנשי יהודה להמליך את דוד על שבט יהודה מיוזמתם ורצונם, ובתקווה שגם שאר השבטים ילכו בעקבותיהם. "וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ שָׁם אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל בֵּית יְהוּדָה".
אנשי יהודה מספרים לדוד את דבר החסד אשר עשו אנשי יבש גלעד כאשר קברו את שאול. דוד מחזיק להם טובה על שהביאו את עצמות שאול ובניו לקבר ישראל במסירות נפש. ולמרות שמעשה החסד הזה מעיד שהיו אנשי יבש גלעד נאמנים לבית שאול, מכל מקום דוד מברך אותם ומודיע להם, שגם הוא יעמוד לימינם וימסור את נפשו להצילם מאוייביהם אם יהיו בסכנה. "וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: בְּרֻכִים אַתֶּם לַיְיָ אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ… תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם"…
"וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה: שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים". חברון נקבעה לו משום ששם מקום קבורת אדם הראשון שנתן לדוד 70 שנה מחייו, אדם הראשון היה המלך הראשון והוא איבד את מלכותו כאשר חטא, והאבות: אברהם, יצחק ויעקב תיקנו את החטא וקבורים ליד אדם הראשון בחברון, וניתנה המלכות לדוד שהוא גילגולו של אדם הראשון. ולכן מלך דוד 7 שנים בחברון, כדי להתחבר עם האבות שבזכותם זכה למלכות, כיוון שדוד המלך קיבל את חייו גם מהאבות (כמובא לעיל), וזו אחת הסיבות שהתקיימה מלכותו, ואחר כך מָלַך בירושלים 33 שנים. חברון היא המפתח לשלטון על כל ארץ ישראל. חברון מלשון חיבור, בחברון – מקום מנוחת האבות דוד המלך מתחבר לאבות. הקדוש-ברוך-הוא בחר בדוד למלך, כדי להשליט כאן בעולם הזה את מלכות השמים.
לאחר שעבר דוד לחברון נולדו לו שם 6 בנים, "אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן": בנו הבכור אמנון – נולד בחברון מאחינועם היזרעאלית. בנו השני כלאב – נולד מאביגיל אשת נבל הכרמלי. בנו השלישי אבשלום – נולד ממַעֲכָה בַּת תַּלְמַי מלך גשור. בנו הרביעי אֲדֹנִיָּה – נולד מחַגִּית. בנו החמישי שְׁפַטְיָה – נולד מאֲבִיטָל. בנו הששי יִתְרְעָם – נולד מעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5