——–
עו"ש: מובא בספר פאר וכבוד (סיפורים להה"ק מהר"ם ט"ב זלה"ה) וז"ל גודל אמונתו בביאת המשיח כבר ידוע הוא לכל איש, ואת משמשו ר' מיכל גלאזער ע"ה ציוה תמיד באם ישמע בלילה איזה רעש תוך העירה, אזי הקץ יקיץ אותו משנתו כי בלי ספק הוא קולו של משיח, ובכל ערב פסח לקח צרור המצות וצלוחית יין והכוס והניחו בתוך התיק וקשרו בהמטה שלו ונתנו על כתיפו ועמד והשקיף בעד החלון לשמוע אם ישמע קול השופר שופרו של משיח עכ"ל.
ואנחנו עם הקודש נחזק עצמנו בתוקף ועוז בהתחזקות ותקוה ואמונה שלימה, בגיל ושובע שמחות בכל מיני התחזקות, כדרך עם הקודש זרע אברהם יצחק ויעקב בכל עידן ובכל זמן, ולא נרפה אמונתנו, ולא נפחד כלום, (משלי ג) אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, (ישעיה ח) עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל.
עיין עוד (בדרוש הבטחון פרק ג') הטעם למה נמשלה כנסת ישראל ליונה בכמה אופנים שם, ועיקר כי היונה תמימה מכל העופות, ושפושטת צוארה לשחיטה, ככה אנחנו מוסרים עצמנו תמיד לגבי בוראנו בכל מיני תמימות הלב בלי להרהר אחריו ח"ו כלל.
כי מי שמהרהר אחר ה' ואומר לו דיעות הוא עוכר ישראל ופוקר, ואין לו חלק ח"ו באלקי ישראל, כי ישראל הקדושים מאמינים בני מאמינים זרע עם הקודש, ונצפה אליו ונחכה אליו כמו שהוא מצפה אלינו, כדכתיב (ישעיה) לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם, וכתיב (ישעיה סג) בכל צרתם לו צר, כי ממילא תקות הגאולה היא מצוה בפני עצמה ואין תלוי בשום סיבה כלל, כמו הצדיקים הקדושים הראשונים שקוו לגאולה בכל רגע.
כמו שמסופר מהרה"ק בעל ישמח משה, שצוה למשמשו שבאם ישמע בלילה איזה רעש תיכף יקיץ אותו, וככה יתר הצדיקים, כל כך היו צדיקי עליו קשורים ואדוקים בתקות הגאולה, הגם שלא ראו לפנים שום דבר ושום סימן בעולם, רק מגודל תמימות לבם ואמונתם בה', שצוה הבורא ב"ה לחכות ולצפות ולהאמין, וכל כך היו אדוקים בזה הרבה עד שכל מחשבותיהם היו קשורים ואחוזים תמיד בזה הרעיון של הקמת השכינה והקמת ישראל אשר נפשם כלתה לה', ותמיד היו הומים ומצפים ובוכים על זה, שיגיע זמן שיתגלה כבוד מלכותו בעולם, ויגאלו ישראל מצרותיהם, כמובא בספרים הקדושים.
וכל שכן אנחנו ברצות ה', שתקותנו חזקה שאנו סמוכים וקרובים מאד מאד לאותו הזמן המקווה לנו זה כמה מאות ואלפים שנה, ותקותנו חזקה שיתגלה כבוד מלכותו אלינו במהרה, ונזכה לעבדו בלבב שלם.
ועתיד הקב"ה בעד אותה התקוה ואמונה החזקה שלנו לשלם בעד זה שכר ותשלומים בלי שיעור, רק אין לנו לכוין ח"ו לקבלת פרס, שלא נהיה כעבדים המשמשים את רבם על מנת לקבל פרס (אבות פרק א' משנה ג'), אבל נמסור נפשינו בכל מיני מסירות נפש בעבור כבוד שמו יתברך, ולהרמת כבוד שכינת עוזו בכל מיני מסירות נפש, ועבור התגלות כבוד מלכותו יתברך וקדושת שמו ותפארתו במהרה דידן, כמו שעשו אבותינו הקדושים וכל שבעה הרועים, וכל הצדיקים והקדושים אבותינו ורבותינו שבכל דור ודור, ותקותינו חזקה שכל הצרות שעוברים עלינו הכל לטובתינו בלי שיעור.
וזה מלאכתינו ועסקינו תמיד בעולם הזה לעמוד על המשמר, לחכות ולצפות אל האדון גואלנו גואל ישראל וקדושו שיתגלה אלינו ברחמיו בעגלא ובזמן קרוב, למען שמו הגדול והקדוש שהוא אתנו בכל מקום גלותינו, שכך נצטוינו מפי הבורא עולם לחכות ולצפות תמיד על זה הרגע, לא בשביל הנאתינו ח"ו, רק שיתקדש שמו יתברך בכל העולם, ויכירו וידעו כל יושבי תבל כי לה' המלוכה ומושל בגוים, וה' אחד ושמו אחד.
והיא מצוה גדולה ונוראה, מצוה מיוחדת עלינו לחכות ולצפות לגאולה וישועה, אשר הוא מראשית השאלות לאחר הפטירה (שבת דף ל"א ע"א) צפית לישועה, ויזכה לעתיד לבא בשביל זה החכוי והצפוי לאור באור גדול ונורא, ולאור באור זיו השכינה, אשר יחשך אור השמש בזיו תפארתו, (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות.
והעמלק הרשע אשר תלוי מחיית שמו וזכרו בזה הצפוי והגאולה, מקרר לב האדם מזה, ומשכחו מזו העבודה הקדושה, ומסיח דעתו ודבורו ממנו, ולא כן עשו אבותינו ורבותינו הקדושים, שכל מחשבותיהם ודבוריהם תמיד היו רק בהגאולה והרמת קרן השכינה הקדושה, כי על ידי זה השתוקקות והגעגועין שלנו למלך המשיח ירחם עלינו אבינו אב הרחמן, כי עיקר קבלת שכר על ידי צער ומחלת לב בתוחלת ותקוה ממושכה, (כמובא באגדות מהרש"א סנהדרין צ"ז ע"ב ד"ה אנו למה מחכים).
לכן כל בעל נפש הרוצה לזכות לאורו של משיח צדקנו, יראה לעורר תמיד בקרבו זה החיכוי והצפוי, ואל יניח מעמלק הרשע לקרר עצמו מזה, [ופשוט למה נקרא היצר המקרר את האדם מתקות וחכוי הגאולה בשם "עמלק" כי הלא אין השם שלם והכסא שלם עד שימחה זכרו של עמלק, הרי שמחית עמלק וחסולו תלוי בביאת המשיח והגאולה ולכך הוא העומד על נפשו לקרר מענין זה למען קיומו]. וזה יהיה תמיד כל דבורינו וצפייתנו מתקות וצפיית הגאולה, כי כל דיבור מזה וכל רגע שמצפה לזה מקיים בזה מצות עשה מן התורה, (ועיין מזה לעיל פרק ב' וג').
[ואני תקנתי בזה עצה טובה לתלמידיי ואוהביי, שבכל עת טבילתם שטובלים עצמם במימי טהרה, יכוונו גם לטבול עצמם על זו הכוונה, שיהא נפשנו וגופנו מוכנים לקבל אנפי משיח צדקנו, אשר אנחנו מצפים אליו בכל יום שיבא, והיא עצה נפלאה בעזרת השם לקיום מצות תקות הגאולה ולעורר נפשו לזה], וזכור אחי כל אלו הכללים והדבורים ויונעם לך בעזרת השם בזה ובבא.
ומובא (בזוה"ק בהקמת בראשית דף ד' ע"א) וז"ל קלא נפיק דהיינו ממתיבתא דלעילא מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא שמלכא פקיד לאילתא, ואתייקר ואתקרי מלכא מכל מלכין דעלמא, מאן דלא מצפה דא בכל יומא בהאי עלמא לית ליה חולקא הכא עכ"ל, הרי תראה מדברי זה"ק האלו שכל שכר העולם הבא תלוי רק בצפיית הגאולה, שמי שלא מצפה לזה בכל יום אין לו חלק בעולם העליון ח"ו.
ועוד מובא (בזוה"ק פר' בשלח דף נ"ה ע"ב) וז"ל כתיב (ישעיה נב) קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, קול צופיך מאן אינון צופיך, אלא אינון דמצפאן אמיתי ירחם קב"ה למבני בתיה, נשאו קול, ישאו קול מבעי ליה, מאי נשאו קול, אלא כל בר נש דבכי וארים קליה על חרבן ביתיה דקב"ה, זכי למה דכתיב לבתר יחדיו ירננו, וזכי למחמי ליה בישובא בחדוותא עכ"ל, הרי תראה מעלת המחכים לישועתו, ודי לך אחי באלו ההערות אם ניצוץ נפש אלקות ונפש ישראלי בקרבך.
ודע כי תקות הגאולה ממתיק כל הדדנים, דכתיב (ירמיה יד) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה, דהיינו תוחלתן של ישראל שמיחלין ומצפין לישועת ה' זה התוחלת מושיע להם בעת צרתם, וכתיב (איכה ב) גדול כים שברך מי ירפא לך, מי ר"ת מקוה ישראל, מקוה מלשון קווי, הקווי שלך ישראל שאתה מקוה לישועת ה' – זה דייקא ירפא לך, עכ"ל.
ועוד מדברי ר' יחזקאל לוינשטין בענין הצפיה לגאולה: התעוררתי לדבר בענדני הגאולה מפני שהתעוררתי בעצמי לזה לכן הנני מרגיש שמחובתי לדבר בעינים אלו, וזכורני שהחפץ חיים ז"ל היה ממשיל את צורת הצפיה למלך המשיח, לחולה אנוש היודע כי רופא גדול בא לבקרו ולהמציא תרופה למחלתו, ועומד וממתין לביאתו וכל נקישה בדלת גורמת לו להתרגשות שהנה בא הרופא אליו, וכל שעת איחור אינה ממעטת מצפיתו אלא להיפך עומד ומצפה הנה בודאי עתה יבוא וירפאהו, כן חייבת להיות הציפיה לביאת הגאל, וכל שאינו ממתין כן חייב לחזק את עצמו באיזה אופן שהוא כדי שיוכל להיות מהמחכים לביאתו.
הנה למשל דוגמא לחזוק האמונה. שהנה הקב"ה הבטיחנו שארץ ישראל נחלה לישראל וכתב הרמב"ן (ויקרא כו טז) שהגויים אף בעת הגלות לא יתיישבו בה כי נחלתנו היא. ורק לנו עומדת לירושה, וזאת רואים אנו בעינינו שלמרות אורך הגלות עמדה ארץ ישראל כביכול והמתינה לנו עד שזכינו אליה במקצת. וכן יש להתבונן בגודל הצרות שיש לישראל ומובא בנביא (דניאל יב א) "והיתה עת צרה ליעקב אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר". והנה להוותנו עומדים אנו כבר אחרי ימי העת צרה האלו שהיו בתקופה האחרונה וכן אף מצב הפרט שרחמ"ל אין בית שאין בו צרה בגשמיות, וכ"ש ברוחניות מצב הדור בסכנה מתמדת ולכן מחובתנו להתחזק באמונה בביאת המשיח ולהתחזק באמונת אנכי ה אלקיך וכמש"כ הסמ"ק שהוא ענין אחד, ורק בדרך זו יש תקוה לזכות, משא"כ כאשר לא נתחזק ונסתפק במעט תורה שיש בידינו ושאר חובות האדם כתפילה ויראה רחוקים מאתנו ודאי שאין לנו תקוה שנוכל להיות מאלו שנאמר עליהם אשרי המחכה. (ע"כ מדברי הגר"י לוינשטין זצ"ל).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5