יב. התרפות התשובה נובעת מעצלות

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר שובה ישראל יב. התרפות התשובה נובעת מעצלות
תוכן עניינים הצג

——–

כתב בספר "אור יחזקאל": "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה היא" ("דברים" ל, יא) – הרמב"ן באר שפסוקים אלו נאמרו על מצות התשובה שאינה מכסה מבני אדם. "לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו" – קרובה היא הדרך ורק זה נדרש מהאדם: "בפיך ובלבבך לעשתו". [וכן ראיתי ב"חובות הלבבות" בסופו, שהבין פסוקים אלו על מצות התשובה, וכן מבאר בספר "מנורת המאור"].

שבעה דברים אמר שלמה בעצל, שמוצא תואנות להמנע מעל תורה ועבודה, כמובא ב"משלי": (כו, יג) "אמר עצל שחל בדרך" וגו' – אומרים לעצל: לך ללמד, רבך בעיר! עונה: ארי בדרך ואני ירא. אמרו לו: הרי רבך בביתך, לך ללמד אצלו, עונה (שם): "ארי בין הרחבות" וגו'. ולבסוף: "טמן עצל ידו בצלחת" – שמתעצל אפלו לתן כף האכל לתוך פיו. ואומר המדרש שמשה רבנו טוען לעצל יותר משלמה, שהתשובה לא רק קרובה לצלחת וצריך רק לתן הכף בתוך פיו, אלא כבר: "בפיך ובלבבך לעשתו" – הוצא הדבר מתוך פיך ותו לא.

נמצאנו למדין, אמר רבי יחזקאל זצ"ל, יסוד גדול בדברי העבודה והתשובה, שכל אשר נתבקש לעשות קל הוא מאד – הוצא את הדברים מתוך פיך, לא צריך רב ולא השגות אחרות אלא פשוט פתח את פיך והתחל לדבר ותראה כי תזכה להגיע לתכלית, כי ככל שידבר ולא יתעצל, שוב יעזרהו ה' ותהא העבודה קלה יותר ויתנו לו סיעתא דשמיא עד הגיעו לאמת, כי זו כל עבודת האדם – להתחיל בעבודה.

וההתחלה פשוטה עד למאד: להוציא הדברים מתוך פיו. כן הוא בתשובה: שלא יחשב האדם שקשה היא מאד דרך התשובה אלא ידע שעליו לעשות את ההתחלה, לא להתעצל אלא לעשות ולהוציא הדברים. ובודאי דאין הכוונה אמירת מלים בעלמא ללא כוונה ורצון, דאין זה הוצאת דברים אלא הכוונה רצון ושאיפה עזה להצליח, ומתוך הרצון תבא העבודה. וכן הוא בכל עניני העבודה [וכאשר משמע בחז"ל שאזיל על כל המצוות ולא רק על התשובה וכמו שכתב הרמב"ן]. ונקדה זו היא כשלון האדם, שמדת העצלות אופפת אותו על כל מעשיו, ועצלות עד כדי כך שעוד מתעצל אפילו להוציא הדברים מתוך פיו. ולו רק יתגבר על העצלות ויתחיל בהוצאת הדברים מתוך פיו, כבר יזכה להגיע לתכלית.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן