——–
הנה התחלת להתפלל בלא כוונת הלב והגעת כבר לסוף התפילה, וכאן חושב האדם מה טעם יש לי לכוון מעכשיו אם כבר לא כוונתי ברוב התפילה.
וזו טעות – כח הרע חטף לך, אל תחריש, קום וחטוף לו. והמשיל על כך החפץ חיים: משל לנערה שהיתה מוכרת בסלסילה גדולה תפוחי זהב. הסתובבו סביבה כמה ילדים שובבים והחלו לחטוף לה פירות מהסל, מה צריכה היא לעשות באותה שעה, הלא גם לחטוף, ולהציל כפי אשר ביכולתה, ואם היא תאמר כבר חוטפים לי אז שיחטפו לגמרי, זו טפשות. כמו כן יחשוב זה שחטף לו יצרו את רוב ברכות העמידה במחשבות והרהורים בטלים – הוא חטף לי – מעתה אחטוף לו מה שבאפשרותי.
ואפשר בפשטות לומר שאלו הם דברי חז"ל (עירובין נד ע"א): "האי עלמא כבי הילולא דמיא חטוף ואכול חטוף ושתה", שהורונו בזה חז"ל ענין הנזכר, והמשילוהו לאדם שנכנס באיחור לחתונה לאחר המנה הראשונה של הדגים, ומיני אז אינו טועם כלום לא מהמנה השניה ולא מייתר הדברים שבשולחן, וכשנשאל מדוע אינו טועם כלום? עונה: היות ואיחרתי את המנה הראשונה ולא התחלתי מתחילת הסעודה, לכך אין ברצוני לטעום כלום, כך הורגלתי! או שאני אוכל וטועם מהכל או מכלום! לזה דומה האדם שכיון שהפסיד את ההתחלה של התפילה נחלש בדעתו מלחטוף את אשר ביכולתו לחטוף.
כמו כן בלימוד התורה, אדם שגבר עליו יצרו והטרידו מלימוד תורה ולקח לו בכך את שעת הארי של הלימוד ביום זה, ונותרה לו איזו שעה או פחות ללמוד תורה, בדרך כלל אדם כושל בפיתוי היצר ומבטל גם את הזמן הנותר, ולא היא, חייב להשתדל גם הוא לחטוף.
וכן מי שאיחר לתפילה, יחטוף את הנשאר ולא יתפלל ביחידות כיון שאיחר, אלא מה שביכולתו יחטוף הרי ירויח כמה קדישים וקדושה קריאת ס"ת ועוד.
כל דבר שהינך חוטף מיצרך ללימוד תורה או תפילה זהו קנין לנצח, זהו רכושך הפרטי והנצחי שתצטרך לו לעולם ועד, ורק הוא שיכול לסנגר עליך בשעת הדין הגדול והנורא. שום ידיד ושום אוהב ורע לא יכול לחלץ אותך ממידת הדין, רק אותם רגעים ודקות שחטפת מיצרך לתורה ולתפילה לחסד ולמעשים טובים, המה שיצילוך.
וכמו כן אם נכשל אדם ברוב העבירה ויכול לעצור עצמו מלהמשיך בה, יעצור מיד, כגון התחלת בלשון הרע ונזכרת שהינך עובר איסור, עצור מיד את דיבורך.
כעסת, ובשעת כעס נזכרת באיסור הכעס – עצור מהכעס. חטאת בפגם העינים ונזכרת שאסור הדבר – המנע מיד מכך, ואל תאמר אמתין להתחלה חדשה, אולם עתה שכבר הנני בתוך העבירה – כאשר אבדתי… חלילה, כל ראיה וראיה אסורה או כל דיבור ודיבור זהו חשבון בפני עצמו.
ואדרבא, לעצור באמצע העבירה לגבורה גדולה תיחשב, לכתחילה חייב אדם שלא לבוא לידי עבירה, אולם כשכבר נכשל והינו בלב לבה של העבירה ופורש ממנה, הרי שבכך מגלה אמונה עצומה בשכר ועונש, שהוא עיקר מעיקרי האמונה, וכן מגלה כאן יראת שמים שמצליח מתוך יראתו תיכף להתאושש מבלבול העבירה ולפרוש גם בעיצומה של תאווה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5