——–
[מובא בספר "כשרות השולחן"] (ר' מאיר וענונו, עמוד רכ"ח, הספר בהסכמת הרב הגאון רבינו עובדיה יוסף שליט"א):
הרוצה לקרוא מקרא בלילה, לכתחילה אין ראוי לעשות כן, שלימוד המקרא בלילה מעורר הדינים. כל זה דוקא בימי החול, אבל בלילי שישי ובלילי שבת ולילי יום טוב מותר לכתחילה לקרוא בהם מקרא, היות ובָזמנים הללו הרחמים מתעוררים. ובכל מקום אם לומד המקרא עם פירוש רש"י או עם שאר המפרשים, מותר אף בימי החול לעשות כן.
אין לאדם לקרוא מזמורי תהלים בלילה. ומכל מקום אם רוצה לקרוא מזמורי תהלים אחר חצות הלילה מותר, ובכל שכן אם קורא לצורך יולדת או חולה. אבל אדם שאינו יודע ללמוד לא גמרא ולא הלכה ולא כיוצא בזה, מותר לו לכתחילה לקרוא תהלים אפילו קודם חצות הלילה, שעדיף לעשות כן מאשר שישב בטל. ויש אומרים שמותר לכל אדם לקרוא תהלים אף בלילה ואין צריך להקפיד בזה. על כן לכתחילה נכון שלא לקרוא תהלים בלילה, והרוצה לקרוא תהלים בלילה יש לו על מה שיסמוך.
[ב"שער המצוות" לרבינו האריז"ל מובא] : שמקרא הוא בעשיה והלילה עצמו הוא בבחינת עשיה, והכל הוא דינין ואין ראוי לעורר הדינין. אבל בליל שישי יען כי יום הששי מכין לשבת והרחמים מתעוררים בו, לכן יכול לקרוא מקרא אף בלילה. ועוד מובא שביום הששי מתנוצץ קדושת שבת קודש.
[בספר "יסוד ושורש העבודה" מביא רבינו אלכסנדר זיסקינד] : ותוכל ללמוד פסוק עם פירוש רש"י גם בלילה, כי מה שהזהיר האריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה, אזהרתו על הקורא פסוקים בלא פירוש. לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות כתוב בלא פירוש, אפילו תיבות המובנים ומורגלים פירושם, כגון: ויאמר ה' אל יהושע וכו', יזהר שלא יאמר אותן בלי פירוש… ובליל שבת ובליל קודש אין צריך להזהר בזה.
[ב"אשל אברהם" מביא הגאון מבוטשאטש] : שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, כיון שקבע ה' יתברך שאמירת תהלים יהא חשוב כ"נגעים ואהלות", אם כן הרי זה כלימוד משניות והאיסור רק על מקרא בלילה. ובמקום אחר כתוב שאולי אין קפידא כשאומרים בעשרה. עיקר הקפידא היא על לימוד המקרא, ועל ידי זה יש זכות על כל המנהיגים ונוהגים לומר מזמורי תהלים אחר מעריב.
[בספרו "אור לי" מביא הגר"ח מדיני] : שכל הקפידא דרבינו האריז"ל היא דווקא בחמשה חומשי תורה, אבל בתהלים אין להקפיד ומותר.
[בספר "אות הברית" על תהלים הר"ח הפרד"ס מובא] : שלצורך שעה יש להנהיג לקרוא ספר התהלים ואין חוששין למה שכתבו בעלי הקבלה ז"ל שאין לקרוא מקרא בלילה. שהרי יעקב אבינו עה"ש היה קורא תהלים בלילה ודוד ומרדכי ע"ה היו קוראים תהלים בלילה.
[בשו"ת "ציץ אליעזר" מובא במסקנת דבריו] : דשפיר יש להתיר בשופי אמירת תהלים בלילה, בדרך תפילה ותחנונים למַרי נפש ולחלות ולחנן לפני יוצר כל, להוציא ממסגר נפשם או נפש קרוביהם. וכמו כן עוד כמה מהאחרונים להתיר בזה לקרוא תהלים בלילה.
[מובא בשם הרש"ש זצ"ל] : שלימוד התהלים אינו בכלל אזהרת האריז"ל שליט"א, שלא לקרוא מקרא בלילה.
[הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א ראש ישיבת "בני ציון" מביא] : (ראה ההסכמה בשלמותה להלן: ב"קבוצות התהלים") "עפ"י המקובלים מותר לקרוא תהלים בלילה לכל מי שאין תורתו אומנותו, או שאין לפניו לימוד אחר. והמון העם הנשים והילדים יכולים לקרוא במשך כל שעות היממה תהלים, וכך כתב: הגאון החיד"א (יוסף אומץ נ"ד וככר לאדן ה, ז), רבנו חיים פלאג'י (הקדמת הכתוב לחיים לכף החיים ל"א, נ"א), הרב אליהו מאני (יין הטוב או"ח נ"ד) והבן איש חי (בא"ח פקודי ז')".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרבנית המחברת
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרבנית שלומית גד זצ"ל
דוד המלך ועוצמת התהילים
הרבנית שלומית גד זצ"ל
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5